נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 מארס 327 + נטו

משפט עבודה

28

223 בכתב העת "עבודה, חברה ומשפט", כרך יא ) ומצטט "יש לפתח מבחן משולב שידרוש 2005( קיומה של פגיעה סובייקטיבית, אך גם מבחן אובייקטיבי אשר יבחן אם מדובר בהתנהגות אשר מנקודת מבט חיצונית לעובדת או עובד בהם מדובר עשויה להיתפס כפגיעה". נקבע מבחן אובייקטיבי לעילת ההתעמרות בעבודה לפיו עילת התביעה יונקת את כוחה מעקרון תום הלב בו מחויבים כל הצדדים ליחסי העבודה, היא רקמה פתוחה אשר תופסת ברשתה קשת של אירועים ומצבים של פגיעות קשות הגורמות לעובד פגיעה בכבודו והיוצרת סביבו סביבת עבודה עוינת. בית הדין ציין כי מהפסיקה למדים כי התעמרות בעבודה אינה מקרה חד פעמי אלא מדובר בחשיפה מתמשכת למעשים כגון: דרישות מוגזמות, נזיפות חוזרות ונשנות בשל עניינים שוליים, השתלחויות בעובדים, תחלופה גבוהה של עובדים, היטפלויות, ביקורות בלתי נידלות, תובענות מתמדת, צעקות, קללות, האשמות שווא, הפצת שמועות מזיקות, גרימת נידויו של אדם או החרמתו, מתן משימות משפילות, ניטור יתר, בקרת יתר. בית הדין קבע כי לא כל התנהלות של מעסיק ממנה נפגע העובד מהווה התעמרות בעבודה. כך לדוגמא: קבלת הערכה לא חיובית מהמעסיק, יחס נוקשה, הרמת קול חוזרת ונשנית ופגיעות קלות בפרטיותו של העובד לא תהוונה בהכרח התעמרות בעבודה המצדיקות התערבות משפטית. לאחר שמיעת העדים ובחינת מסכת הראיות, בית הדין קבע כי עיקר טענות העובד לעניין נאצות וגידופים לא נסתרו על ידי העירייה, האיומים להם טען העובד לא טופלו על ידי הממונים אלא הופנו לטיפול המשטרה. התמונה אשר הצטיירה בפני בית הדין היתה כי העובד הוכיח תשתית עובדתית להתנהגות חוזרת ונשנית של התנכלות תעסוקתית.

או "התעללות" מצד הממונים על העובד הופרכה ונסתרה בעדויות. נטען כי דווקא העובד ביקש לסלק את עמיתיו לעבודה וכי היתה הצדקה להעברת העובד מתפקידו מתוך חשש לתיפקוד המדור שכן העובד הסתכסך גם עם הממונה עליו ולא רק עם עמיתיו לעבודה. גודש ההקלטות שצירף העובד רק מחזקים את המסקנה שלא ניתן היה להותיר את המצב כמו שהוא, שכן עובדים לא יכולים לעסוק כל היום בבילוש וריגול אחר חבריהם. עוד נטען כי לא נפל כל פגם בניסיון לנייד את העובד, בפרט כשהעובד לא דחה על הסף את שהוצע לו אלא שקל ובחן אותה. הגורמים הבכירים במעסיקה ניסו לשכנע את העובד לתת הזדמנות לתפקיד החדש ופעלו מתוך כוונה אמיתית להיטיב עמו. פסק הדין העובד נהג להקליט ולתעד את כל התנהלות העובדים שהתנכלו אליו ומשכך ציין בית בדין בתחילת פסק הדין כי התנהלות העובד מטרידה גם מצדו שהרי הכל מפוקח, מוקלט, מצולם ומתומלל בכל עת באמצעות מכשיר נייד ואין בו מקום לאישיות ולפרט. במקרה זה, העובד הקליט את עמיתיו לעבודה והממונים עליו לעיתים ללא ידיעתם ולעיתים בריש גלי ואף בהתרסה. יחד עם זאת, בית הדין קיבל את התביעה בחלקה לעניין טענת ההתעמרות. נקבע כי השאלה אם התרחשה או לא התרחשה התנכלות כלפי העובד במקום העבודה היא שאלה עובדתית, שעל הערכאה הדיונית להכריע בה, על יסוד התרשמותה ממכלול הראיות והעדויות לפניה. במקרה זה היתה התנהלות שיטתית של תיעוד אשר זרעה חוסר אמון וחשדנות בין עובדים לבין עצמם אשר שיבשה את היחסים ובסופו של דבר אף פגעה בשירות הניתן לציבור. בנוסף, משתמש בית הדין במאמרה של ד"ר שולמית אלמוג לעניין "התנכלות תעסוקתית" אשר פורסם