נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 פברואר 326 + נטו

התפטרות ופיטורים

21

לפיכך, התוצאה הנכונה לא תהיה אכיפת יחסי העבודה (מה גם שהעסקתו של העובד כקב"ט במשרה מלאה כנדרש, כאשר התפקיד מצריך היקף משרה בלבד – מהווה נטל כבד מדיי על החברה), 20% של אלא פסיקת פיצוי לעובד בגין נזק לא ממוני. נקבע כי התיק יוחזר לבית האזורי לעבודה למתן פסק דין משלים, במסגרתו ייפסק לעובד פיצוי כספי, בהתחשב בתרומה היחסית של כל אחד מהצדדים לכשלים כאמור. שלום רוזנברג – גיוון אימג'ינג 48726-11-18 עע )6.1.2020 (מיום בע"מ : המלצות בטרם תתקבל החלטה על פיטורי עובד, על מעסיק לבחון חלופות, וזאת בשיתוף העובד. כך בדרך כלל, וכך ביתר שאת כאשר מדובר בעובד שיש לו מגבלה רפואית. במקרים אלה, בית הדין מצפה כי הבחינה תהיה יסודית, ובמקרים המתאימים – שתכלול גם היעזרות ביועץ תעסוקתי חיצוני. עובדים ומעלה חייב 100 כזכור, כל גוף המעסיק למנות ממונה על העסקת עובדים עם מוגבלות, אשר תפקידו לוודא שמקום העבודה עושה כמיטב יכולתו כדי לשלב עובדים עם מוגבלות במקום העבודה לפחות), וכדי ששילובם ייעשה 3% (בשיעור של לצו ההרחבה לעידוד ולהגברת 3 באופן מיטבי (סעיף התעסוקה של אנשים עם מוגבלות). עובד אשר מוזמן לשימוע ומעוניין להמשיך בעבודתו, רשאי כמובן להעביר את טענותיו בכתב, אולם ראוי שלא יוותר על פגישת השימוע, בכדי לנסות לנצל אותה לקיום הידברות בדבר בחינת כל האפשרויות העומדות בפני הצדדים.

את האפשרות שהעובד ישתלב בתפקיד בחברה, בהתחשב בכישוריו, יכולותיו ומגבלותיו, וכן בצורכי מקום העבודה. הצדדים פעלו בהתאם להצעת בית הדין, אולם לאחר בחינה מקיפה של כלל האפשרויות, היועץ קבע כי לא נמצאה בחברה משרה אשר יכולה להתאים לעובד. העניין הוחזר להכרעת בית הדין הארצי, אשר פסק: החובה לנסות לאתר לעובד תפקיד חילופי היא חובה אקטיבית. גם כאשר, על פניו, לא נראה כי יש אצל המעסיק משרה פנויה אשר מתאימה לעובד, על המעסיק לנסות לייצר פתרון, גם אם באופן יצירתי, וגם אם זה מטיל עליו נטל מסוים, כל עוד הנטל אינו כבד באופן בלתי סביר. לגבי העניין הנדון, בית הדין קבע כי החברה אמנם ערכה בחינה יזומה כדי לאתר חלופה לפיטורים, אולם טיבה ועומקה של הבחינה לא פורט דיו. יתרה מזאת, העובדה שבזמן אמת, החברה לא מצאה לנכון להסתייע ביועץ תעסוקתי חיצוני לארגון, כדי שיעזור לסייע במציאת פתרון – שוקלת לחובתה. הליך זה – ראוי היה לערוך מראש, ולא בדיעבד. לעומת זאת, בית הדין קבע כי חלק מהאחריות לכך שלא נמצאה לעובד עבודה חילופית בחברה שוכנת לפיתחו של העובד עצמו. ויתורו של העובד על פגישת השימוע והסתפקותו בהעלאת טענות בכתב (מה גם שטענותיו התייחסו רק לביטול משרתו ולא לחלופות לפיטורים), גרמו לכך שאופיו הדינמי של תהליך שקילת קיומה של התאמה סבירה לא מוצה באופן מיטבי. לסיכום, לשני הצדדים היתה תרומה מסוימת לכך שלא מוצה הנסיון למצוא חלופה לפיטוריו של העובד.