נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 ינואר 325 + נטו

פרישה ופנסיה

53

הנוהגת לצמצם את תחומי האחריות של המעסיק וכל מעורבותו מתבטאת בהעברת הכספים לקופה על פי בחירת העובד - הא ותו לא. כמו כן, מעסיקה אינה המבוטחת אלא שהיא חוליה נוספת בין העובד וחברת הביטוח אשר גם עליה מוטלים חובות מכוח הדין והפסיקה. הפסיקה הכירה במצב של אשם תורם, במקרה זה, המעסיקה שילמה בפועל והעבירה כספים המצויים במחלוקת לידי הסוכן וזו עובדה ראשונה בעת שקילת חלוקת האחריות בין המעסיקה לחברת הביטוח. מנגד, אין להתעלם מהתנהלות הגובלת ברשלנות של המעסיקה אשר היתה אמורה לפעול עם מנגנוני בקרה ופיקוח רחבים יותר על סוכן הביטוח. ראוי היה שהמעסיקה תפנה את הביקורת כלפי הסוכן דווקא ולכל הפחות תערוך בדיקה יזומה של הדברים. פרקטית עקיפת הביקורת על פיו התנהלה המעסיקה מהווה הוכחה כי המעסיקה לא שמה בראש מעייניה את השמירה על זכויות העובדים. עוד ראיה אשר נשקלה היתה העובדה כי המעסיקה עבדה עם הסוכן ביטוח באופן שנה והוא שימש כידה 15 - כמעט בלעדי למעלה מ הארוכה של המעסיקה. בנסיבות אלו מתחזקת הנטייה לראות במעסיקה כאחראית במידת מה לפעולות הסוכן. לסיכום, נקבע כי יש לחלק את האחריות על הנזק שנגרם לעובדים באופן בו חברת הביטוח וחברת מהנזק ואילו על המעסיקה 70% - הבת שלה יישאו ב מכוח החובות המוטלים עליה או מדוקטרינת האשם מהנזק. הסכומים שיחושבו יופקדו 30% התורם יוטל בחשבונות העובדים ובחלוקת האחריות שנקבעה כשהם נושאים ריבית פיגורים. , בית הדין האזורי לעבודה 11830-08-17 תקציר ק"ג בירושלים, על ידי כבוד השופט עמיצור איתם, התובעת: עמותת סמינר בית יעקוב עלי באר, הנתבעים: מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', ניתן 23.09.2019- ב

לכאורה על הפער חוב שהתגלה, כפיקדון אשר מעולם לא נפרע ומתוך כוונה לתת מענה לביקורת שנעשתה. מנגד, נקבע כי גם מגדל לא היתה נקייה בעניין. עריכת הסדרי החוב נוהלה בפרקטיקה חסרה ביותר, למשל אין תיעוד בדבר פגישות או שיחות שנערכו בין המעסיקה לסוכן ולחברה. מגדל לא ידעה להצביע על הגורם אצל המעסיקה עמו נערך הסדר החוב. עוד נקבע כי מגדל נושאת באחריות לחוק חוזה 34 שלוחית סטטוטורית מכוח סעיף . נקבע כי המבטח הוא מונע 1981 - הביטוח תשמ"א הנזק הטוב ביותר ו"כיס עמוק" המפזר נזק. הוראות החוק הוחלו גם על "סוכן פנסיוני" בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, אלא שהטענה העיקרית למגדל היא כי ביצוע עבירה פלילית של מעילה בכספים על ידי סוכן, משמעותה חריגה מהרשאה המבטלת את השליחות. טענה זו נדחתה מפאת חוסר הוכחה כי בוצעות עבירות פליליות של זיוף ותרמית על ידי הסוכן. בית הדין ציין כי הפסיקה קבעה פרשנות מצומצמת לגבולות ההרשאה המוענקים לסוכן וזאת לצורך הגנה על המבוטח. מגדל לא פיקחה די הצורך על פעולות הסוכן, אין הכוונה להטיל חובת פיקוח על כל דיווח לחברות הביטוח אך במקרה זה היו מספר רב של נורות אדומות אשר צריכות היו לעורר את מגדל לכל הפחות לעריכת בירור. בנוסף, התנהלות מגדל בכל הנוגע לעריכת הסדר החוב מעלה שורה של סימני שאלה ההופכים את התנהלותה להפרה של חובת הזהירות כלפי העובדים. נמצא כי גם המעסיקה חבה חובת זהירות ונאמנות א לחוק הגנת השכר, 19 כלפי עובדיה כאשר לפי סעיף מוטלת אחריות על קופת הגמל בכל הנוגע לגביית סכומים שהמעסיק חייב לה. החובה להעביר את כספי הגמל לקופה מוטלת על מעסיק ואף קיים חיוב בדמי הלנה ולכן יש לראות את המעסיק עצמו בתור שלוח של העובד בכל הנוגע להעברת הכספים. יחד עם זאת, בעקבות חקיקת חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (קופות גמל), קיימת הלכה