נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 ינואר 325 + נטו

פרישה ופנסיה

51

פסק בית הדין 14 בהתייחס לאישור הפרטני לפי סעיף לעבודה כי האישור הפרטני שניתן למעסיקה מכוח 6% לחוק, לפיה הפרשות בשיעורים הכוללים 14 סעיף ברכיב פיצויים לקופה, יבואו במקום פיצויי פיטורין, וכי בנסיבות של סיום עבודה על דרך פרישה, אין העובד זכאי להשלמת פיצויי פיטורין. גם בהתעלם מהאישור הפרטני, עדיין מכח "הלכת ירחמיאל", עצם ההפרשות שבוצעו לקופה בהסכמת הצדדים, די בהן, בנסיבות של פרישה לגמלה, כדי להוציא את ה לחוק, גם לו לא היה אישור 11 המעסיקה מגדר סעיף פרטני לחוק להסדר הפרישה המקובל אצל המעסיקה, שכן ההסדר הפנסיוני שיש לעובד עומד בגדר הסדר כולל ומקיף, כמשמעו "בהלכת ירחמיאל". במקרה שלפנינו פסק בית הדין לעבודה כי העובדות פרשו לא התפטרו אלא סיימו עבודתן בשל הגיען לגיל המאפשר להם יציאה לגמלאות והן החלו לקבל תשלומי גמלה עם פרישתן. לא הייתה הודעה על כוונה להתפטר (הודעה מוקדמת) ואין כל טענה כאילו הייתה התייחסות כלשהי של מי מן הצדדים בזמן אמת לאקט סיום העבודה שלהן כאל התפטרות. העובדות ביקשו לנצל את האפשרות העומדת להן מכוח חוק גיל פרישה, לפרוש לגמלאות לאחר הגיען לגיל הפרישה, וכך עשו ב"תזכורת". סוף דבר בית הדין לעבודה דחה את תביעתן של העובדות וקבע כי העובדות פרשו לגמלאות מטעמי גיל בהגיען לגיל פרישה, תוך שקיים לזכותן הסדר פרישה אותו ניצלו. לפיכך, ובהתאם ל"הלכת ירחמיאל", הן אינן זכאיות להשלמת פיצויי פיטורים. , בבית הדין האזורי 65013-03-16 תקציר סע"ש לעבודה בירושלים, על ידי כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה, התובעים: סורינה דינור, בר סימן טוב ותמר מרים מילוא, הנתבעת: האקדמיה למוסיקה 16.09.2019- ולמחול בירושלים ע"ר, ניתן ב

הרי שאין לראות בסיום עבודתו כאקט של פיטורים (ה) 11 או התפטרות, ולמעשה אין רלוונטיות לסעיף לחוק. קביעה זו מתיישרת עם התכלית האמורה של (ה) לחוק, לפיה הזכאות לפיצויי פיטורים 11 סעיף בעת התפטרות לאחר גיל פרישה נועדה בעיקרה לאלו שאינם נהנים מזכויות לקצבה בעת פרישה. אין להשוות מקרה של פרישה מעבודה כשלעובד מובטחות זכויות פנסיה למקרה שבו עובד פורש מבלי שהובטחו לו זכויות פנסיה. בית הדין לעבודה לא קיבל גם את טענת המדינה ונימק בין היתר כי בחינת התנהלות המשק מחד גיסא, וכן עמדת מחוקק המשנה מאידך גיסא, אינה מצביעה בהכרח על כך שמה שהיה בשעתו "הסדר כולל ומקיף" אינו כזה כבר היום. צו פנסיה החובה שאינו אלא הרחבה של הסכמים קיבוציים כלליים במשק, המשקפים באופן נרחב את המקובל במשק, , הותיר את 14 והכולל בתוכו גם אישור לפי סעיף שיעור חובת הפרשות המעסיק לקופה ברכיב פיצויי בלבד. לא זו אף זו, צו פנסיה חובה 6% הפיטורין על העדכני, שכאמור העלה את שיעור ההפרשות לפנסיה ברכיב הגמל, הרחיב את שיעור הפנסיה שיקבל העובד ומתוך כך גם ברור שהרצון להגדיל שיעורי צבירת הפנסיה מומש בדרכים אחרות ולא על דרך הגדלת שעור ההפרשה ברכיב הפיצויים. נימוק נוסף של בית הדין לעבודה הוא כי סעיף (ה) לחוק נותן שיקול דעת רחב לקבוע האם 11 הסכום שנצבר בקופת הפיצויים, אף שאינו מכסה את כל סכום הפיצויים המגיע לעובד, יבוא במקום פיצויי פיטורים. לשונו של החוק מתיישבת היטב עם תכליתו, וכן עם יחסי הגומלין הקיימים בין הזכאות לפיצויי פיטורים לבין הזכאות לגמלה כפי שנקבעו ב"הלכת ירחמיאל" לפיהם זכאות להסדר פנסיה מקיף ומלא, מאיינת את הזכאות לפיצויי פיטורים.