נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 ינואר 325 + נטו

ביטוח לאומי

41

שהתעוררה היא האם יש לנכות את תגמולי המל"ל בהתאם לקביעה זו, או לפי תקנות ההיוון, אשר מגלמות בחובן נתונים סטטיסטיים כלליים לגבי תוחלת החיים של נכים בנכות כללית. אם החישוב ייערך לפי הקביעה במקרה הקונקרטי, הניכוי יעמוד ש"ח ואם החישוב המתאים הוא לפי 3,045,000 על ש"ח. 2,080,000 תקנות ההיוון, הניכוי יעמוד על נקבע כי הדין עם המטופלת. פס"ד התגמולים לא עסק במקרים בהם תוחלת החיים שנקבעה בפסק הדין ארוכה מזו הקבועה בתקנות ההיוון, אלא רק במקרים חריגים בהם נקבע בפסק הדין קיצור תוחלת חיים בהשוואה לזו שבתקנות ההיוון. פס"ד התגמולים נועד להגן על הניזוק, ומשכך, אין להחיל את ההלכה שנקבעה בו באופן מכני גם על מקרים של תוחלת חיים ארוכה יותר מזו שעל פי תקנון ההיוון. בשאלה האם יש לפסוק פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בנוסף לפיצוי על נזק לא ממוני שנפסק עקב היעדר הסכמה מדעת, נקבע כי יש לנקוט בגישה מצמצמת, ולא להוסיף פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה לצד פיצוי בגין כאב וסבל. כאשר בית המשפט מכיר בעילה הנסמכת על הדוקטרינה של הסכמה מדעת, הכרה זו כוללת מיניה וביה את הקביעה שנפגעה הזכות לאוטונומיה, ופסיקת פיצוי הן בגין אי הסכמה מדעת והן בגין פגיעה באוטונומיה משמעה כפל פיצוי בגין אותה פגיעה. נקבע כי בכל מצב של היעדר הסכמה מדעת גלומה מיניה וביה ההכרה בפגיעה באוטונומיה. לכן, אין לפסוק בגין אותו מחדל של אי גילוי המידע הנחוץ, שני סוגים של פיצויים, האחד - בשל הנזק הממוני והלא ממוני הכרוך בנזק הגוף שמקורו בטיפול שלא ניתנה הסכמה מדעת בנוגע אליו, השני - בגין הנזק הלא ממוני שנגרם מעצם הפגיעה באוטונומיה בגין הטיפול שלא ניתנה הסכמה בנוגע אליו. בשאלה האם יש לנכות מן הניכוי של קצבת הזקנה את תוספת הוותק ומאידך האם יש להוסיף את הסכום שאמור היה להיות משולם לביטוח הלאומי

המדינה הלינה בערעור שכנגד בין היתר על שיעור הנכות הרפואית והתפקודית שנקבעה למטופלת ועל גובה הסכום בראש הנזק הלא ממוני. כמו כן, ש"ח 9,000 המדינה הלינה על הסכום החודשי של שנפסק עבור עזרת צד ג' ועל הסכום הכולל שנפסק עקב כך לעבר ולעתיד. המדינה הלינה בנוסף על גובה הסכומים שנפסקו בראשי הנזק של ניידות וצרכים ש"ח). 880,000( שיקומיים פסק הדין כב' השופט י' עמית, אליו הצטרפו כב' השופטת ע' ברון וכב' השופטת י' וילנר, קבע כי אין להידרש למחלוקות בין הצדדים באשר לסכומים שנפסקו בראשי הנזק השונים. עם זאת, נקבע כי הסכומים שנפסקו בראשי הנזק של צרכים שיקומיים, עזרת צד ג' ונזק לא ממוני, הם על הצד הגבוה במיוחד, ש"ח 500,000 ועל כן יש להפחית סכום גלובלי של מסכום הפיצוי הכולל שנפסק לזכות המטופלת. נקבע כי לצד המחלוקת הפרטנית לגבי ראש נזק זה או אחר, הערעור מעלה מספר שאלות עקרוניות, שמעסיקות את הערכאות הדיוניות חדשות לבקרים ועל כן יש להכריע בשאלות האם יש ליישם את הלכת אלחבאנין (להלן- פס"ד התגמולים) באופן סימטרי, האם יש מקום לפסיקת פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בנוסף לפיצוי על נזק לא ממוני והאם יש לנכות מן הניכוי של קצבת הזקנה את תוספת הוותק ומאידך האם יש להוסיף את הסכום שאמור היה להיות משולם לביטוח הלאומי עבור קצבת הזקנה. בפס"ד התגמולים נידונה הסוגיה בעניין שיעור תגמולי המל"ל שיש לנכות מסך הפיצוי הנפסק לניזוק בנסיבות בהן נקבע כי נתקצרה תוחלת חייו. המסקנה הייתה, כי הניכוי צריך להיעשות לפי הערכת תוחלת החיים במקרה הספציפי, ולא לפי תקנות ההיוון. נקבע כי במקרה דנן יתרת תוחלת שנים. השאלה 23 החיים של המטופלת הועמדה על