נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 דצמבר 324 + נטו

שכר

76

יוצאות הדופן של שני ראשי התחומים אליהם ביקשה העובדת להשוות את שכרה (תפקוד כשיקול בתגמול גבוה יותר); והרחבת תחומי פעילות של ראשי תחומים אחרים. לאור האמור, קבע בית הדין לעבודה שהיו שיקולים ענייניים לפערי השכר המשולב. ● ● באשר לאחזקת הרכב, קבע בית הדין לעבודה שהגם שדובר בהחזר הוצאות – ניתן לקחת אותו בחשבון עת אנו דנים בחוק שכר שווה. לגוף הדברים, קיבל בית הדין לעבודה את טענת הרכבת לפיה בעבר – עת ראשי תחומים אחרים נקלטו לעבודה - נושא אחזקת הרכב לא היה מוסדר בקווים מנחים ומדיניות אחידה. עת העובדת נקלטה כבר היו נהלים מוסדרים בעניין. לפיכך, דחה בית הדין לעבודה גם התביעה להשוואת שכר גם בנושא זה. ● ● גם התביעה מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נדחתה נוכח קביעת בית הדין לעבודה לפיה במסגרת הטעמים שעמדו בבסיס השוני בשכר – לא עמד היות העובדת התובעת אישה. הערה: בשני פסקי הדין ישנו דיון מקיף בשאלת נטלי ההוכחה והבאת הראיות בתביעות מכוח חוק שכר שווה ומכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. כרגיל, חוזרנו זה הוא לעדכונכם הכללי בלבד. בכל שאלה קונקרטית אנו עומדים לרשותכם.

ביותר מבין כל יתר ראשי התחומים (שהם גם גברים), ודרשה להשוות את שכרה לשכרו של ראש תחום אחר (תוך השוואת עניינה לשני עובדים אחרים). העובדת גם טענה שקיבלה את העלאת השכר המזערית ביותר מבין יתר ראש התחומים (בפערים ניכרים). עוד טענה העובדת שגם אחזקת הרכב שקיבלה הייתה נמוכה משמעותית מתשלום אחזקת הרכב שקיבלו עמיתיה הגברים. כמו כן, דרשה העובדת פיצוי מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. ● ● נקדים ונאמר, שאכן בפן העובדתי בית הדין לעבודה קבע שעבודת העובדת ויתר ראשי התחום ביחידת הביקורת הייתה 'שוות ערך'. למסקנה זו הגיע בית הדין, בין היתר, לאור הניסיון המקצועי הדומה שנדרש והיה לכולם; ההשכלה הדומה (ואף היתרה של העובדת); היקף המשימות שבוצעו על ידי כולם; הגדרת התפקיד; התנאים הסביבתיים בהם בוצעו התפקידים הללו; והכפיפות הארגונית הזהה. ● ● יחד עם זאת, בבחינת הנימוקים לכך – נדחתה התביעה מכוח חוק שכר שווה. זאת, בין היתר, נוכח התעמקות בשוני בשכר הנובע מפרמטרים כמו: ותק במקום העבודה, השכר ההתחלתי של כל אחד במועד תחילת העבודה (כלומר נטרול הוותק); הערכות העובד