נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 נובמבר 323 + נטו

התפטרות ופיטורים

61

שהשימוע נעשה בתום לב, בנפש חפצה ותוך נכונות לשקול מחדש את ההחלטה. עם זאת משעולה כי אישור המחלה נמסר למעסיקה לטענתה עוד בחודש , נראה כי פנייה לאחר יותר מחודשים 2014 נובמבר בנדון, אינה משקפת פנייה אמיתית להשבה לעבודה ולבחינה אמתית להמשך העסקת התובע. משכך נקבע כי יש לקבל את טענת התובע לסירובו בנדון ובית הדין לא שוכנע כי הצעת המעסיקה בנדון נעשתה בתום לב. משכך, נקבע כי נפלו פגמים בהליך הפסקת העסקתו של התובע. נקבע כי אין לקבל את טענת התובע כי פוטר בניגוד להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. נקבע כי טענה זו נטענה ללא כל פירוט והתובע לא הרים את הנטל הראשוני כי במועד פיטוריו נכנס להגדרת אדם עם מוגבלות. המעסיקה תשלם לתובע פיצוי בגין פיטורים שלא ש"ח בתוספת הפרשי ריבית 50,000 כדין בסך של 56,875 והצמדה, גמול עבודה בשעות נוספות בסך ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, פדיון חופשה ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, 1,369 בסך ש"ח בתוספת הפרשי ריבית 3,490 דמי מחלה בסך ש"ח בתוספת 1,102 והצמדה, דמי הבראה בסך הפרשי ריבית והצמדה, חלף הודעה מוקדמת בסך ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, פיצוי 8,735 ש"ח בתוספת 2,000 בגין אי מתן הודעה לעובד בסך הפרשי ריבית והצמדה, הוצאות משפט ושכ"ט בסך ש"ח. 10,000 של , בבית הדין האזורי לעבודה תל 2357-11-15 סע"ש אביב, כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש, התובע: א"ט, הנתבעת: אוניברסל - פסי שלמה בע"מ, ניתן 28.07.2019- ב

"נעלם מעבודה" כטענת המעסיקה. מהאמור עולה, כי יש לקבל את טענת התובע כי ההחלטה על הפסקת העסקתו הייתה קשורה גם לכך שהוא לא הגיע לעבודתו בשל מחלתו. נקבע כי אף על פי שעיון בפרוטוקול השימוע שהציגה המעסיקה מעלה כי השימוע לא הסתיים, ולמרות שעיון בתצהירו של בעל החברה מעלה כי לטענתו נעשה שימוע משלים, לא הוצג כל פרוטוקול בנוגע לשימוע זה. גם כאשר נשאל על כך בעל החברה בחקירתו הנגדית אישר כי אין פרוטוקול לשימוע המשלים. עיון במכתב מההסתדרות מעלה כי נטען שהמעסיקה עשתה שימוע משלים לתובע, במועד שהתובע היה מאושפז. משכך לא שוכנע בית הדין כי יש לקבל את טענת המעסיקה כי נעשה שימוע משלים. כמו כן, אין חולק כי במועד בו יצא מכתב הפיטורים של התובע היה התובע בימי מחלה. התובע הציג למעסיקה במהלך תקופת העסקתו ימים. אולם עיון בתלושי 104- אישורי מחלה ל השכר האחרונים של התובע מעלים כי נותרו לתובע ימי מחלה שאינם מנוצלים, 10 במועד סיום העסקתו ביתרה. מעבר לאמור, באשורי המחלה לא הורדו ימי שישי ושבת שבהם לא עבד התובע ויש לקזזם ב' לחוק דמי מחלה. משכך 2 בהתאם להוראת סעיף נקבע כי בית הדין שוכנע כי במועד בו פוטר התובע, עדיין לא ניצל את מלוא מכסת ימי המחלה העומדים לרשותו בהתאם להוראות חוק דמי מחלה. נקבע כי ביום הודעת הפיטורים וכן ביום בו פיטוריו של התובע נכנסו לתוקף התובע היה בחופשת מחלה. משכך שוכנע בית הדין כי התובע פוטר בניגוד לחוק דמי מחלה. נקבע כי אכן ניתן לרפא פגם של הפסקת עבודה ללא שימוע בדרך של קיום שימוע מאוחר זאת, בכפוף לכך