נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 נובמבר 323 + נטו

התפטרות ופיטורים

60

לטלפונים ולפניות ולא עדכן מתי הוא חוזר ואף לא העביר אישורי מחלה. לאחר שבועיים בהם לא יצר קשר ולא העביר אישורים הודיעה המעסיקה לתובע על פיטוריו וזאת בהמשך לשימוע שנערך לו. רק בדיעבד ולאחר הוצאת מכתב הפיטורים, עדכן התובע במצבו, לרבות בדבר הניתוח שעבר והעביר אישורי מחלה. משכך הודיעה המעסיקה לתובע כי היא מסכימה למשוך את מכתב הפיטורים וכי תקיים לו שימוע נוסף לא לפני תום תקופת המחלה וזאת כדי לרפא את הפגמים (המוכחשים) הנטענים על ידו. פסק הדין כב' השופטת א' רובוביץ - ברכש קבעה כי לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות, הגיע בית הדין לכלל מסקנה כי הליך סיום ההתקשרות עם התובע לא עמד בכללים אשר נקבעו בפסיקה והמעסיקה לא קיימה את חובתה ליתן לתובע זכות טיעון בטרם החליטה על פיטוריו מעבודתו. כמו כן, שוכנע בית הדין כי פיטורי התובע נעשו בתוך תקופת ימי המחלה ומשכך נעשו בניגוד לחוק דמי מחלה. ראשית, לתובע לא נמסר מכתב המזמן אותו לשימוע ולא נמסרו לו הנימוקים בכל הנוגע לסיבות בגינן נשקלת המשך שנות העסקה. שנית, 9- העסקתו לאחר יותר מ לא הוצגה כל ראיה כי אכן הוצג לתובע פרוטוקול שימוע. מעבר לאמור גם בפרוטוקול השימוע שצרפה המעסיקה לתצהירו של בעל החברה לא צוין כי מדובר על שימוע עובר להפסקת העסקה או כשקילה לסיום העסקה. כמו כן, עיון בעדותו של בעל החברה מעלה כי לאחר המועד שלטענת המעסיקה התקיימה ישיבת שימוע, ידעה המעסיקה כי התובע אושפז ואף ביקרו אותו בבית החולים ושם אמרו לו כי רוצים שיחזור לעבודה. נקבע כי עיון בחקירתו הנגדית של בעל החברה מעלה כי למעשה לאחר השימוע הנטען על ידי המעסיקה לא ניתנה כל החלטה על פיטורי התובע והחלטה בנדון ניתנה רק לאחר שהתובע

הרבות. לטענת התובע פוטר בעת שהיה בחופשת מחלה. עוד טען התובע כי המעסיקה הייתה שבעת רצון מתפקודו וכי מעולם לא קיימו איתו שיחות בהן נטען כי אינה שבעת רצון מתפקודו. התובע טען כי ופרוטוקול השימוע 18.9.14 לא נערך לו שימוע ביום נוצר לצרכי ההליך בלבד וכי מעולם לא קיבל העתק ממנו. עוד טען התובע כי אכן המעסיקה הציעה לערוך לו שימוע נוסף חודשיים לאחר פיטוריו, אולם מדובר בהצעה למראית עין שהותנתה בהשבת כספי הפיצויים ששולמו לתובע ומשכך הדבר לא היה מעשי מבחינת התובע, לרבות בשל מצב בריאותו. כמו כן, התובע טען כי פוטר בניגוד לחוק שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות ובניגוד להוראות חוק דמי מחלה ובניגוד לחובת תום הלב החלה על העסקה באופן שגרם לו עגמת נפש רבה ומשכך תבע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. כמו כן טוען התובע כי עבד שעות נוספות ולא קיבל תגמול בגינן וכן כי לא שולמו לו מלוא הזכויות הקוגנטיות המגיעות לו. מנגד, לטענת המעסיקה התובע היה אחד משני אנשי המכירות אשר במסגרת תפקידו היה אמור לייצר הכנסות לחברה. למרות תקופת עבודתו הממושכת של התובע ולמרות ניסיונות רבים שנעשו כדי לדבר על ליבו ולשפר את התנהלותו, לרבות ניסיונות לשלב בעבודתו אמצעי מכירה חדשים שיגבירו את תפוקתו, הרי שהתובע נהג בזלזול ובחוסר אכפתיות בקשר לעבודתו וכתוצאה מכך ירדו מכירות הנתבעת באופן תלול ושיטתי. לטענת המעסיקה לאחר שיחות רבות עם התובע שלא הובילו לשיפור בתחילת ספטמבר זימנו אותו לשימוע. התובע אמר שהוא לא 2014 מרגיש טוב ולא רצה לקיים את השימוע. לכן המתינו שבוע ולאחר מכן זימנו את התובע לשימוע שאחריו התקיימה שיחה נוספות עם התובע במטרה לתת לו הזדמנות להעלות טענות נוספות באשר לאפשרות סיום עבודתו. לאחר מכן התובע לא הגיע לעבודה ונודע למעסיקה כי התובע בבית חולים. לאחר מכן, לטענת המעסיקה, התובע ניתק קשר ולא ענה