נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 ספטמבר 322 + נטו

התפטרות ופיטורים

47

את טענותיה בצורה מסודרת תוך הכללת הסיבות העומדות בבסיס הבקשה לזמנו לשימוע טרם סיום העסקתו. בית הדין ציין כי חלק מהטענות הנכללות בסיכום שיחת השימוע הועלו זה מכבר בפני העובד, והדבר מצא ביטוי במגוון הודעות דואר אלקטרוני שנשלחו במהלך העבודה השוטפת. עוד נקבע כי חרף זימון העובד לשימוע מספר ימים טרם השימוע, המכתב אינו מאזכר את זכות העובד להיוועץ עם עורך דין טרם הישיבה. כמו כן, פרוטוקול ישיבת השימוע אשר נרשם על ידי נציגת המעסיקה נזרק ותחתיו קיבל העובד מכתב הנושא ."18.03.15 כותרת "סיכום ישיבת שימוע מיום במכתב זה מפורטות טענות המעסיקה כלפי העובד ולאחר מכן החלטת החברה אולם, נשמטו מהמסמך דברי העובד ועמדתו לכל טענה וטענה. סיכום ישיבת השימוע הינו שילוב של טענות החברה כלפי העובד, בצירוף הנימוקים להחלטתה לסיום ההעסקה. למעשה מסמך זה מבהיר מדוע החברה החליטה לסיים את העסקת העובד אולם, אינו בגדר פרוטוקול אשר נערך בזמן אמת והמשקף את הדברים שנאמרו בישיבת השימוע, לרבות התייחסויות העובד לטרוניות החברה כלפיו ותשובת החברה להסברי העובד. כמו כן, בית הדין ער להלכה הפסוקה על פיה לא כל פגם בהליך השימוע בהכרח מצדיק מתן פיצוי כספי, אולם בנסיבות מקרה זה בהן העובד לא היה מיוצג במועד שיחת השימוע, בהעדר פרוטוקול שימוע אלא מכתב המשקף את עמדת החברה בלבד, משלא ניתן לדעת מה היו טיעוני העובד והאם נשמעה עמדתו בלב פתוח ונפש חפצה והאם נשמעה עמדתו בלב פתוח ונפש חפצה והאם ניתנה לו האפשרות להשיב לטענות המעסיקה אחת לאחת, נקבע כי המסקנה המתקבלת היא כי הפגמים אשר נפלו בהליך השימוע מעלים כי זכות הטיעון של העובד אכן קופחה ולא מולאה כנדרש.

באופן "חפיף" ועל כך הוא הלין לממונה עליו. כבר במכתב זה עלה כי היו תלונות כנגד תפקוד העובד. כמו כן, חזרו הדברים על עצמם ובאו לידי ביטוי במייל שנשלח לעובד במסגרתו צוין כי קיים פיגור בכל המשימות אשר מבוצעות על ידי העובד. גם מעיון בשיחות הערכה ומשוב נרשם כי על העובד להקשיב יותר להנחיות מקצועיות שניתנות ולבצע את המשימות בהתאם להנחיות, דהיינו במסגרת שיחת ההערכה היו הערות כנגד תפקוד העובד הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית, חוסר הבנה מלאה של נושאים מסוימים, חוסר נכונות ללמוד דברים חדשים, אי ביצוע משימות והעדר דיווח על כך לממונה בעת חזרה מחופשה. מהאמור לעיל עולה כי לאורך תקופה ארוכה הופנו כלפי העובד תלונות מקצועיות בעיקר, תלונות החוזרות על עצמן ועניינם באופן ביצוע המשימות והמטלות אותן נדרש העובד לבצע. סיכום הראיות והעדויות אשר נשמעו מוביל למסקנה כי בזמן אמת נטענו כלפי העובד טענות מקצועיות בהתייחס למגוון נושאים שהיו בטיפולו. אל מול נתונים אלה, לא המציא העובד כל נתון המלמד כי "לא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו" כך שלא שוכנע בית הדין כי במועד בו פוטר לא היה "במעשיו" סיבה לפיטוריו. צוין כי העובד החל את עבודתו בחברה בעשור החמישי לחייו ולא בתחילת דרכו המקצועית, עובדה המלמדת דווקא כי המעסיקה שנה, כגורם רלוונטי 52 לא ראתה בגילו בהיותו בן לקבלתו או אי קבלתו לעבודה. לאור האמור, נקבע כי העובד לא פוטר מחמת גילו או מצבו הרפואי ופיטוריו היו תוצאה ישירה וכמעט בלתי נמנעת של התנהלותו ואופן ביצוע תפקידו אשר לקה בחסר והדבר אף הובא לידיעתו במספר הזדמנויות. לעניין פיצוי בגין העדר שימוע כדין נקבע כי במכתב הזימון לשימוע אשר נמסר לעובד, שטחה המעסיקה