נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 ספטמבר 322 + נטו

התפטרות ופיטורים

44

קודמות על עבירות משמעת, לא היו להם הפרות משמעת בעבר והם היו כשנתיים וחצי לפני פרישתם לפנסיה. בנוסף, נקבע כי הזימונים לשימוע נמסרו לעובדים כדין. מהפרוטוקולים של ישיבות השימוע עלה כי העובדים פוטרו אך ורק בשל האירועים שאירעו עם העובד החדש וזאת בניגוד לנטען בכתב ההגנה, כי העובדים פוטרו בשל שיטתיות בהתנהלותם לעובדים חדשים. בשימוע לא נטען כי העובדים התעמרו או התעללו בעובדים נוספים. מהראיות עלה כי המעסיקה "ננעלה" בהחלטתה על פיטורי העובדים, ובעצם השימוע לא היה אלא "טקס". העובדים הכחישו את הטענות שעלו נגדם, ואולם המעסיקה לא נתנה לעובדת אופציה לשנות את דעתה. נמצא כי נפל פגם בהליך הפיטורים, ומדובר היה בשימוע פורמאלי בלבד. לפיכך המעסיקה תשלם לכל אחד מהעובדים פיצוי בשל אי עריכת שימוע כדין בגובה משכורת אחת. לעניין אפליה מחמת גיל כאשר מדובר בתביעה שבה נטען שהעובד פוטר בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הרי שלצורך העברת לחוק זה, די בכך 9 נטל ההוכחה למעסיק לפי סעיף שיוכיח כי לא הייתה במעשיו סיבה לפטרו. אז על המעסיק יהיה להוכיח שלא נשקלו שיקולים פסולים בקבלת ההחלטה על הפיטורים. על פי ההלכה הפסוקה הראיה הנדרשת מהעובד, בשלב הראשון, על כך שלא היה, בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטורים, היא ראשית ראיה בלבד. בענייננו נמצא כי קיימת יותר מראשית ראיה הנדרשת כדי להעביר את הנטל הראייתי מהעובדים אל המעסיקה וזאת מהטעם שלמעשה אין חולק כי לא היה בהתנהגותם או במעשיהם של העובדים סיבה לפיטוריהם. טענות המעסיקה הן בנוגע לאירוע עם העובד החדש והן בנוגע להתנהגות חוזרת ומשפילה כלפי עובדים אחרים בעבר לא הוכחו. העובדים היו

המעסיקה טענה כי העובדים פוטרו בשל הפרות משמעת חמורות שכללו התעמרות בעובד חדש שהחל עבודתו אצל המעסיקה. כמו כן, למעסיקה התברר כי מדובר בשיטה שבה נהגו העובדים להתעמר בעובדים אחרים, יחד עם מספר עובדים נוספים בניגוד לנורמות התנהגות המקובלות במעסיקה וכי חומרת מעשיהם של העובדים גברה על ותק העסקתם וגילם. בנוסף טענה כי החליטה לסיים את העסקתם של העובדים משיקולים עניינים ומוצדקים, בהתאם לפררוגטיבה הניהולית שלה, ובפיטוריהם לא נפל כל פגם. פסק הדין אין מחלוקת כי העובדים פוטרו שנים בודדות לפני גיל הפרישה. בית הדין סבר כי האירועים שאירעו עם העובד החדש, בהנחה שאכן התרחשו, לא היוו סיבה מספקת ועניינית לפטר את העובדים בהתחשב בנסיבותיהם האישיות. באשר לטענה בנוגע להשפלות כלפי עובדים חדשים מזה תקופה ארוכה, טענה זו לא קשורה "לעובד החדש". אם אכן היו השפלות כלפי עובדים חדשים נוספים, היו ניתנות אזהרות לעובדים - מה שלא קרה בפועל. נקבע כי לא הוכחה טענת המעסיקה בדבר שיטה שבה נהגו העובדים להתעמר בעובדים חדשים אצל המעסיקה. בית הדין סבר כי אם אכן היו כאלה הייתה המעסיקה מזהירה את העובדים פן יינקטו בסנקציות. ואולם, לא היו אזהרות כאלה, למעט יום לפני זימונו 1 שיחת ההבהרה שנערכה לעובד לשימוע. כמו כן, נקבע כי גם "התקרית" עם העובד החדש לא הוכחה. לכן בית הדין הגיע למסקנה שלא הוכחה סיבה שהצדיקה את פיטורי העובדים וזאת ביתר שאת לאור נסיבותיהם האישיות של העובדים- עובדים ותיקים ומוערכים, שלא היו לגביהם תלונות