נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 אוגוסט 321 + נטו

נשים בעבודה

68

אקדמיות גבוהות ולעובדת לא הייתה דרגה אקדמית גבוהה מחבריה ולכן גילה לא היווה יתרון או חיסרון עבורה והיה חסר משמעות בהחלטה לפטר. פסק דין בית הדין קבע כי השיקולים ששקלה המעסיקה כבסיס לפיטורי העובדת היו עניינים וסבירים. נמצא כי העובדת לא התחייבה בפועל לעבודה מעבר ליומיים בשבוע, לא הוכחה תרומתה בפרויקטים ומיזמים שונים מעבר לתפקידי ההוראה. עוד נקבע כי המעסיקה הפעילה את שיקול הדעת הנתון לה כמעסיקה ובחנה את חברי הסגל הנוספים שהועסקו במשרה שנתית במקביל לעובדת ונמצא כי כל חברי הסגל המועמדים לפיטורים היו ותיקים. יתרת המועמדים לפיטורים היו בעלי נסיבות אישיות שונות שהיוו שיקול שלא לפטרם, בעוד שלעובדת לא היו טענות לנסיבות כאלו. עוד נקבע כי העובדת לא פוטרה בשל גילה, אך מאחר שעובדה זו לא נלקחה בחשבון בהליך הפיטורים, צודקת העובדת כי נפל פגם המצדיק פסיקת פיצוי וכך נפסק לעובדת פיצוי ש"ח. 20,000 ע"ס לעניין השימוע, נקבע כי בכל הנוגע להליכי פיטורים מטעמי התייעלות וצמצום, חובת השימוע מוגבלת, באופן יחסי. לעובדת ניתנה זכות השימוע והטיעון כדין וטענת העובדת נדחתה. העובדה כי הייתה חריגה קלה בין מועד הזימון לשימוע לבין המועד הנדרש בהסכם הקיבוצי שחל על העובדת לא גרם לעובדת כל נזק לפיכך, לא נפל פגם מהותי המצדיק פיצוי כספי במיוחד כשההסכם הקיבוצי מאפשר סטיות קלות מוצדקות. גם הטענה כי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים נדחתה, הואיל ולא הוצגו ראיות בעניין ואף לפי תיעוד פרוטוקול השימוע יו"ר ועד העובדים לא התנגד להכללת שם העובדת ברשימת המפוטרים לפיטורים. לעניין קבלת ההחלטה לפיטורים על ידי

עוד נטען כי בהתאם להסכם הקיבוצי החל על הצדדים, הודעה על כוונה להפסיק העסקת סגל במשרה שנתית תימסר לא יאוחר מחודש מרץ, במקרה זה ההודעה על הכוונה לפטר את העובדת יצאה רק בחודש אפריל ולאחר שחלף המועד הקבוע בהסכם הקיבוצי כאמור. עוד נטען כי סמיכות הזמנים בין השימוע לקבלת ההחלטה על הפיטורים אשר הוצא לעובדת באותו היום מעיד כי לא היה די זמן להשוות בין תרומת העובדת בפרויקטים שהייתה מעורבת בהם לבין תרומתם של חברי סגל אחרים בפרויקטים. בנוסף, ועד העובדים לא נתן הסכמתו לפיטורים, כמו כן לא הגיעו לעדות האחראים על פיטורי העובדת וכך לא ניתן היה ללמוד מה השיקולים שנשקלו בהחלטה על הפיטורים. מנגד, המעסיקה טענה כי לא הוכחה אפליה בפיטורים, אלא שהעובדת פוטרה במסגרת פיטורי צמצום, במסגרת ההסכם הקיבוצי ועל פי תכנית התייעלות עקב ירידה ברישום סטודנטים ללימודים. כמו כן נטען כי העובדת הייתה טובה, אולם תרומתה הייתה פחותה ביחס לחבריה וזאת עקב מוגבלות בזמנים שיכלה להשקיע בבית ספר. עוד נטען כי אין פסול בקבלת ההחלטה לפיטורים באותו יום בו קוים השימוע שהרי הרקע והתובנות שסיפק האחראי מטעם המעסיקה והשיחה הטלפונית שקוימה עמו תמכו בפיטורי העובדת. כמו כן, אין באיחור במסירת הזימון לשימוע כדי לפגום בתקינות הליך הפיטורים, שהרי מדובר בסטייה של יומיים בלבד ובהסכמת הוועד. יתרה מכך, הסטייה הייתה מטעמים מוצדקים, בשל הימשכות ניהול מו"מ מול הוועד בדבר המועמדים לפיטורים כאשר גילה של העובדת היה חסר משמעות בהחלטה על הפיטורים ומדובר בפיטורי צמצום. נטען כי גיל אינו מהווה שיקול בעבודה אקדמית ובדרך כלל מהווה יתרון שהרי חברי סגל ותיקים הם לעיתים בעלי דרגות