נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יולי 320 + נטו

התפטרות ופיטורים

53

נוכח שינוי ההלכה בפסיקה בכל הנוגע לאופן קביעת הפיצוי כסכום גלובלי ולא לפי מכפיל של שכר העובד ונוכח פסיקת בית הדין הארצי ולאחר שבית הדין האזורי שקל את הפגמים שפורטו בפסק הדין לרבות הפגם בנוגע להליך השימוע, תוך התייחסות לכך שחל פגם בעילת הפיטורים האמתית שהוסתרה מהעובד שכפועל יוצא מכך פגעה גם בזכות הטיעון שלו ומנגד, תוך שנלקח בחשבון כי מדובר על תקופת העסקה שאינה ארוכה, גילו של העובד, לרבות קביעת בית הדין הארצי כי יש גם משמעות לשיחות שנערכו לעובד עובר לשימוע שנערך לו, והעובדה שחלק מעילות הפיטורים היו ענייניות וכי בסופו של יום כן נערך הליך שימוע, ממכלול האמור הפחית בית הדין את סכום הפיצוי והעמידו ע"ס של ש"ח. 70,000 , בבית הדין האיזורי 27395-05-10 תקציר ס"ע לעבודה בת"א-יפו, על ידי כבוד השופטת אסנת רובוביץ-ברכש, התובע: יונתן רון, הנתבעת: מנורה 5.1.19- מבטחים בע"מ, ניתן ב

לאחר שנקבע על ידי בית הדין האזורי כי בהליך השימוע ובהזמנה לשימוע נפלו פגמים נדרש בית הדין האזורי לדון בסוגיית גובה הפיצוי בגין אי מיצוי חובת השימוע תוך הבחנה בין פיצוי על נזק ממוני ובין נזק שאינו ממוני. הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב כך שהמעסיק הפר את חובת תום הלב כיוון שלא ניתנה לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו טרם פיטוריו. עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון במקרה של פיטורים בהליך לקוי. במסגרת פיצוי על עוגמת נפש שנגרמה לעובד בגין אי עריכת שימוע כדין זו, ניתן לשקול מגוון שיקולים הכוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי, אופיו של ההליך שקוים, ככל שקוים, והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות, האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, משך תקופת העסקת העובד, גילו של העובד ועוד'.