נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יוני 319 + נטו

ביטוח לאומי

58

כאשר תשלומי הגמלה שולמו לעובדים מקופת המל"ל. באופן דומה לזה שנעשה ב"זיקה". באמצעות מתן צו פירוק וצו לעיכוב הפירוק, שנתבקש אך ורק לשם תשלום גמלת המל"ל. כך שלמעשה, בוצעה מכירת העיתון תוך ביצוע הסדר נושים. לחוק 182 ללא שינוי המצב המשפטי, שלפיו סעיף הביטוח הלאומי יחול גם במקרה של הליכי הבראה עובדים היה נופל על 2,200 ושיקום, נטל אותם המל"ל במלוא כובד משקלו, ולו מעריב היה קורס, הוא היה נושא לא רק בתשלום הגמלה אלא גם בדמי האבטלה ובנגזרות נוספות של חוק הביטוח הלאומי. כתוצאה ממהלך זה, העיתון ניצל, מאות מהעובדים שמרו על מקום עבודתם, וכל זכויות העובדים כולם, הוסדרו, ואף הנושים הרגילים, הספקים ונותני השירותים האחרים זכו לקבל חלק ניכר מחובם. טיעון היעילות הכלכלית הוא חזק ונכון, הן כלפי הביטוח הלאומי, הן בראייה לאומית רחבה לקופת המדינה. אך לעניות דעתנו, טיעון האחריות הסוציאלית והלאומית חזק ממנו. התיקון בחקיקה הוא החלטה מערכתית שלפיה המדינה לוקחת אחריות אמתית על עובדים שלה ועל מנגנוני תעסוקת עובדיה. בנקודה זו ראוי להתייחס לחשש לכאורה שעלה מצד שלפיו מתן גמלה אגב הסדר תאפשר ניצול ]46[ המל"ל לרעה של בעלי החברה, כך שחברות שונות העומדות לפטר עובדים כחלק מהתייעלות, לרבות עקב מצוקה כלכלית זמנית, יבחרו לבצע את התייעלותן במסגרת לחוק החברות. 350 הסדר על פי סעיף לראיה ציטוט מכתבו של אגף התקציבים במשרד האוצר: "יווצר תמריץ שלילי בו כדאי לחברות להיכנס למצבים של הקפאת הליכים לשם התחמקות מתשלום חובותיהם לעובדים."

טיעון סוציאלי נוסף כרוך בכך שכל עוד הגמלה לא משולמת על ידי המל"ל, גמלת העובדים מגולגלת על כתפיהם של הנושים הרגילים, שהם החוליה החלשה ביותר, במקום המוסד לביטוח לאומי שאין ספק שהוא גורם עם כיס עמוק ויציב לאין ערוך מן הספקים והנושים הקטנים הבלתי מובטחים. במקרה של זיקה נעשה המהלך על מנת ליתן תמורה, ולו כלשהיא, לנושים הרגילים וכן להציל חלק מעשרות אלפי המשקיעים מהציבור שהחזיקו במניות "זיקה". אך לעתים המשמעות של ביצוע הסדר אגב פירוק היא משמעותית דרמטית עוד יותר. כך הם פני הדברים במקרה של קבוצת "מעריב". , נראה 2012 למשבר עמוק בקיץ ]45[ עם כניסת מעריב היה כי אין מוצא מפירוק החברה. הקבוצה הייתה עובדים הפגינו 2,200 , נתונה בחובות עצומים ברחובות, והביאו להשבתת העיתון בפועל. זאת, גם עקב הציפייה לאיבוד מקור פרנסתם וגם עקב העובדה שהיו נשארים ללא זכויות העבר שלהם, שכן היה חוסר של עשרות מיליוני שקלים בקופות שלהם. על רקע המצב כפי שהיה, החלו להספיד את העיתון .1948 ההיסטורי המלווה את המדינה משנת גם כאשר נמצא רוכש לעיתון תחת הסדר נושים, היה ברור כי לא הוא ולא כל משקיע אחר יוכלו לעמוד בחוב העצום לעובדים. בחירה בהליך הפירוק הייתה שולחת את כל העובדים לביתם ואת כל הנושים הבלתי מובטחים בידיים ריקות, ומביאה לחיסול כלי תקשורת חשוב הקיים מקום המדינה. ברור היה כי הצלת "מעריב" חשובה ומשתלמת בהרבה מפירוקה. הנאמנים החלו בדיונים נמרצים עם מנכ"ל הביטוח הלאומי. ברי לכל כי לולא הסדר הנושים העסק היה העובדים היו נותרים מחוסרי עבודה 2200- קורס ו ונטולי זכויות, וכך היה מגיע לסופו "עידן מעריב". מנכ"ל המל"ל, בהחלטה אמיצה, הבין את האחריות המוטלת על כתפיו והעניין הוסדר בהסדר מיוחד,