נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יוני 319 + נטו

ביטוח לאומי

59

להצלת עסקים רבים, תוך פגיעה במקור פרנסתם ומחייתם של עשרות אלפי עובדים, וכן תוך פגיעה קשה בעשרות אלפי נושים אחרים (שאף בהם מועסקים עובדים רבים). נערך תיקון מקיף לפרק השלישי לחוק 2012 בשנת החברות, והוספו לחוק הוראות מפורטות העוסקות בשיקום ובהבראת חברות. במסגרת התיקון הוסף טז לחוק, הקובע כי הוראות שונות 350 סעיף בפקודת החברות החלות על פירוק חברה בידי בית המשפט, יחולו על הליכי הבראה. סעיף חוק זה מונה הוראות חוק מסוימות העוסקות בפירוק חברה, ומחריג אחרות. אומנם הוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי אינן נזכרות כלל בסעיף טז לחוק החברות, אך אין זה מכוח המקרה 350 וגם לא בשל העובדה כי פרק זה אינו רלוונטי, אלא כפי שציין בית המשפט העליון לעיל, בשל מורכבות העניין הוא לא הוסדר. ניתן ללמוד זאת מדברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בישיבת הוועדה ]49[ לענייני חקיקה: "ניסינו לשלב את זה כבר בהחלטה הזאת, הבעיה שזה היה מאוד מורכב, גם מול ההסתדרות וגם מול הביטוח הלאומי וחשבנו שלא נכון להכניס את זה. אנחנו מודעים לכך שזה דורש הסדרה, וניתן לזה טיפול בחוק הגדול." מובן בענייננו כי עניין שהמחוקק עצמו הביע את חששו ממורכבותו, נמנע בית המשפט לעשותו בדרך של קביעה שיפוטית. אך אל לו למחוקק לעצום עיניים כי המצב החקיקתי כפי שהוא כיום, גורם בעיננו נזק רב וסיכון ממשי להצלת חברות ועסקים ולהצלחת הסדרים בהמשך, ולפיכך למספר רב של פירוקים כאשר בתקופה של משבר כלכלי ומימוני, זוהי סכנה ממשית למשק הישראלי, וגם לציבור העובדים.

דעתנו היא כי מהלך של פנייה לבית המשפט להוצאת צו הקפאת הליכים אינו עניין של מה בכך. בעל שליטה שנמצא במצב יציב כלכלית, לא ישמוט את השליטה בחברה מבין ידיו רק לשם תרגיל לקבלת גמלת עובדים. אם מצבו של בעל השליטה רעוע עד כדי כך שזהו הפתרון היחיד – הוא ככל הנראה "חדל פירעון" וראוי היה שייגש לבית המשפט לפתיחת הליכים. השופט גינת בעניין זיקה השיב לטענה זו באמרו: "סבורני כי מדובר בחששות שווא של המל"ל... התסריט לפיו פלוני יביא לפירוק חברה במירמה ולאחר מכן יבקש עיכוב, כל זאת כדי להשיג כספים שלא כדין מן המל"ל, נראה בלתי סביר. כל בקשה לעיכוב צו פירוק נדונה עניינית ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות, כאשר יש הזדמנות לכל נושה לטעון כי הבקשה נגועה, ]47[ למשל, בחוסר תום לב או בתרמית." הליכים אלו של חדלות פירעון הם פורמליים ופומביים, ואינם תרגילים נסתרים. בנוסף, תיקון החוק והחלת פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי עם הליכי הבראה ושיקום, צריך להיכתב תחת מתן שיקול דעת לבית המשפט וקביעת החרגות בהתאם לנסיבות. זה המקום לציין כי בית המשפט העליון בע"א ]48[ המל"ל נ' רו"ח טרבלסי ועו"ד נס ציין בהכרעתו כי על המחוקק להכריע בסוגיה זו בשל מורכבותה. לא נטען כאן כי מדובר בתיקון חקיקתי פשוט, אך ההיגיון העומד בבסיסו הוא הגיון פשוט הנשען על הסדר הטוב ועל השכל הישר. במציאות ובעידן הכלכלי הנוכחי ברור הוא כי אי- החלת תשלומי הפירוק לעובדים בחברות בחדלות פירעון, עלולה להקשות מאוד ואף לחסל את הסיכוי