נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יוני 319 + נטו

ביטוח לאומי

54

"...את הוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי ניתן לראות כהוראות הנמצאות בתווך שבין שני תחומי משפט: דיני השיקום והבראת חברות, מחד, ודיני הביטוח הלאומי, מאידך. משכך, בין אם נלך בדרך של "פרשנות תכליתית" ובין אם בדרך של 'השלמת חסר', יש ליתן את הדעת לרציונלים ולתכליות העומדים בבסיס אחד ]30[ משני תחומי משפט אלו." לחוק 182 לצורך נוחות הדיון נבחן את תכלית סעיף הביטוח הלאומי על רקע כל אחד מתחומי המשפט שציין השופט גרוניס: דיני השיקום והבראת חברות מחד, ודיני הביטוח הלאומי מאידך. תכליתו של פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי נאמרה באופן ברור הן בדברי ההסבר להצעת החוק, הן בדברי הכנסת בעת חקיקתו והיא מתן ביטחון סוציאלי ]31[ לעובדים בחברות שנקלעו למשבר. כאמור: "הדבר הוא חיוני להגברת הבטחון הסוציאלי של העובדים בפני זעזועים במשק." פרק ח' לחוק הביטוח לאומי נחקק, כפי שהדבר עולה מדברי ההסבר שנלוו להצעת החוק, במטרה לכלול בחוק "ענף ביטוח מיוחד לשם הבטחת זכויות העובד ]32[ במקרה של פשיטת רגל או פירוק של מעבידו". לחוק הביטוח הלאומי קובע כי 181 סעיף "המבוטחים לפי פרק זה הם עובד וקופת גמל". באופן פשטני ניתן לומר שהאינטרס של העובד הוא קבלת הגמלה ותו לא. לכן בית המשפט בע"א המל"ל פסק כי קיים החשש ]33[ נ' רו"ח טרבלסי ועו"ד נס שהגמלה לא תיטיב רק עם עובדי החברה, אלא עם יתר נושיה ובכך יש סטייה מכוונת המחוקק. לפרשנותו, ההסדר הקבוע בפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, הוא כי יתר נושי החברה לא יהיו מושפעים מתשלום הגמלה לעובדי החברה.

כי פרשנות ]28[ בע"א המל"ל נ' רו"ח טרבלסי ועו"ד נס, זו אינה עולה בקנה אחד עם תכלית חוק הביטוח הלאומי בכלל, וסעיפי פרק ח' בפרט, כפי שפורשו בידי בית המשפט. מלבד העובדה שציינו ונרחיב בעניינה בהמשך כי בית המשפט קרא לתיקון החוק והסדרתו. ואולם, ברצוננו להעלות שאלה רחבה יותר, אשר מגיעה ועולה מבין שורות הדיון בסוגיה זו בכתבי הטענות ובפסקי הדין בערכאות השונות, והיא מהי התכלית שראוי היה שתעמוד לנגד עיני המחוקק בעת תחיקתו את פרק ח' לחוק? מהי תכלית חוק הביטוח הלאומי? האם נעשתה בדיקה והתאמה ליצירת הרמוניה עם תכלית דיני החברות וחדלות הפירעון? כפועל יוצא מכך, עולה השאלה – האם באה לידי ביטוי בסעיפי החוק הרלוונטיים? נקדים את המאוחר ונטען כי בעידן שבו אנו מצויים כיום, עידן של אי-יציבות כלכלית לאור המשבר הכלכלי העולמי והמקומי, מציאות שבה אלפי ]29[ חברות מגיעות מידי שנה למצבי חדלות פירעון נדרשת חקיקה קוהרנטית, ברורה ואחראית אשר לא תותיר בספק את השאלה אשר נדונה כאן. טענתנו היא כי ראוי יהיה לו הביטוח הלאומי יעניק ביטחון סוציאלי באופן רחב יותר מהענקת גמלה. ביטחון סוציאלי ותעסוקתי הם רשתות ביטחון אשר יבטיחו כי ניתן יהיה להציל חברות ועסקים בתקופת משבר, ליצור תנאים שניתן יהיה לגבש הסדרי נושים, למנוע פירוקים וכניסה למצבי חדלות פירעון, כמו גם ביטחון ויציבות לעובד עצמו ולמערכת הסובבת אותו. בפסק דינו הסביר הנשיא גרוניס, כי בחינת מהותית לחוק הביטוח הלאומי, צריכה להיות 182 של סעיף רחבה מזו שנבחנה בבית משפט קמא, והסביר כי: