נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יוני 319 + נטו

ביטוח לאומי

53

החזרה של המוסד משפיעה על זכויות הנושים ]22[ האחרים לסוגיהם". גישה זו ניכרת בפסיקה, כך מפי – השופט ברק המוסד לביטוח לאומי נ' כונס הנכסים 357/79 בע"א בהתייחס לחוק המזונות (הבטחת תשלום), ]23[ הרשמי דברים אלו אומצו וצוטטו לגבי ]24[ .1972– התשל"ב ]25[ יחסי עובדים וגמלה בעניין אמיתי: "מטרת החוק בוודאי לא הייתה לשנות את מצבו המשפטי של החייב, לא לטובה ולא לרעה" ובהמשך פסק הדין בעניין המוסד לביטוח לאומי נ' ]26[ כונס הנכסים הרשמי: "...נושי החייב לא ייהנו ולא יסבלו מהעובדה שהתשלום לזוכה נעשה על ידי המוסד ולא על ידי החייב". הוביל ]27[ ניתוח זה, לצד טיעונים תומכים נוספים את בית המשפט, בע"א המל"ל נ' רו"ח טרבלסי ועו"ד נס, לפסוק כי גישה המבכרת את הפרשנות התכליתית אותה מבקשים הנאמנים לעשות, עלולה לחרוג מן התכלית לשמה יועדה הגמלה. הטיעון המרכזי העובר כחוט השני בהחלטה זו, הוא מילות החוק המגבילות מבחינה פרקטית את בית המשפט לפסוק כדעת הנאמנים, גם אם יש צדק מהותי בטענתם. זאת לצד הבעיה שהרחבת הזכאות לגמלה מעוררת קשיים רבים, שיצריכו שיקול דעת בכל הנוגע לאימוץ הבחנות וסייגים שונים, כאשר אלו מצריכים הסדרה חקיקתית ולא הסדרה שיפוטית. מאחר שנכון לכתיבת שורות אלו, זו פרשנות הסעיף הלכה למעשה לא נעסוק בהטלת ספקות במסקנה הסופית של בית המשפט העליון, שלפיה אין להחיל לחוק הביטוח הלאומי על הקפאת 182 את סעיף הליכים והסדר נושים. זאת, כפי שקבע בית המשפט

התחיקתי שקבע המחוקק. בתוך כך הוא מתייחס (א) לחוק הביטוח הלאומי: 192 לסעיף

"(א) שילם המוסד גמלה לפי פרק זה, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה מהמפרק,..."

סעיף זה הוא הוראת סוברוגציה ("תחלוף") בין העובד לבין הביטוח הלאומי – לאחר תשלום הגמלה נכנס הביטוח הלאומי בנעלי העובד וגובה במקומו את חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורין מקופת הפירוק או קופת פשיטת הרגל לפי סדרי הנשייה ועל פי לחוק 192 שיעור הדיווידנד המשולם. בהמשך סעיף ישנן הוראות שונות בנוגע לכך, אך בקצרה יאמר כי בהתאם להוראות החוק נכנס הביטוח הלאומי לנעלי העובד גם לגבי זכותו לקבלת כספים בדין קדימה. הסדר זה בחוק גורם לכך שאין זה משנה אם הגמלה תשולם לעובד או לביטוח הלאומי, התוצאה תהיה זהה מבחינת קופת הפירוק או פשיטת הרגל. כפי שגם כותבת פרופ' ציפורה כהן בספרה פירוק חברות: "הנושים האחרים של החברה אינם מושפעים מהסדר זה, באשר המפרק לא משלם בדין קדימה מעבר לסכום הקבוע בחוק, ולגביהם אין הבדל, אם תשלום זה נעשה לעובד או למוסד ]19[ לביטוח לאומי". להדגשת העובדה כי תשלום הגמלה אינו משפיע על שיעור חלקם של יתר הנושים מצטט בית המשפט ]20[ העליון בע"א המל"ל נ' רו"ח טרבלסי ועו"ד נס את הרדוף בספרה זכויות עובדים בחילופי מעבידים ]21[ בפירוק חברה ובכינוס נכסים: "זכות המוסד לחזור על המפרק אינה מביאה לשינוי בסכומים שעל המפרק לשלם בדין קדימה בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורים. תמיד יישמר המקסימום לדין קדימה, בין שהתשלום הוא לעובד, למוסד או לשניהם. לפיכך, אין זכות