נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יוני 319 + נטו

ביטוח לאומי

52

פירוק או בשאר המצבים המנויים בסעיף, אבל לא להליכי חדלות פירעון אחרים כדוגמת הקפאת הליכים והסדרי נושים. לאחר בירור וניתוח לבדיקת המהות של הליך הפירוק אל מול הליך ההקפאה בפסק הדין, סיכמה השופטת אלשיך וקבעה כי המצב שנוצר מפרשנות לחוק הביטוח 182 מילולית ופורמליסטית של סעיף הלאומי, יוצר עיוות דין, עשוי לסכן לעתים מהלכים של הבראת חברות, וסותר למעשה את הרציונאל הבסיסי שקבע בית המשפט העליון כבר לפני שני עשורים לערך, לפיו יש להעדיף ככל הניתן את הליכי בהכרעתה פסקה כי: ]15[ השיקום על הפירוק. "קיימים טעם והצדקה מהותיים חד משמעיים 182 לפרשנות מהותית של פרק בכלל וסעיף בפרט, באורח שיחיל אותם על 'חדלות פרעון' במובנה המהותי...וזאת אף אם לא נעשה המהלך הפורמלי של הכנסת החברה ל'פירוק ]16[ לצרכי גמלה'". בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים נקט בגישה שונה אשר הובילה להכרעה ]17[ אזרחיים שהפכה את החלטת בית משפט קמא. נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס בבואו לבחון את 182 האפשרות להעניק פרשנות תכליתית לסעיף לחוק הביטוח הלאומי סייג ואמר כי מפסיקת בית המשפט ניתן ללמוד כי החלת הוראות מדיני הפירוק על הליכי שיקום והבראת חברות נעשתה בזהירות רשות המיסים נ' 10739/07 רבה כפי שנפסק בע"א ]18[ קלאבמרקט: "החלת דיני הפירוק בהליך הבראת חברה נעשית באורח סלקטיבי, על דרך ההיקש, תוך בחינת הרלבנטיות שלה על פי נסיבות העניין". לחוק הביטוח הלאומי 182 לבחינת מהותו של סעיף פונה השופט גרוניס לסעיפים נוספים בפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, מתוך רצון להבין את בסיס ההסדר

בשנים, לוקה בחסר בתחום זה, זאת היות ובמהלך השנים לא עבר התאמות ושינויים הנדרשים לעידן הקפאות ההליכים, הסדרי נושים ושיקום והבראת הליכים. במצב של חוסר ממשי בחקיקה בתחום ההבראה והשיקום, קבע בית המשפט העליון לא פעם כי מקום שהדבר ראוי ואפשרי, יש להשלים את דיני ההבראה נקבע ]10[ כספי נ' נס, 3911/01 מדיני הפירוק. כך בע"א כי סמכויות הנאמן בשיקום שאינן מוגדרות במפורש בחוק תיגזרנה מסמכויות המפרק, על מנת להגשים כלל 9983/06 את מטרת השיקום. כך גם ברע"א החיל בית המשפט את הוראות ]11[ חברה לביטוח נ' נס לפקודת החברות [נוסח חדש], 374- ו 373 סעיפים גם במקרים של הקפאת הליכים ]12[ 1983– התשמ"ג 3225/99 והסדרי נושים. אף הדברים שנאמרו בע"א עניין שיכון עובדים נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין , אקטואליים לזמננו: 1999 אמנם בשנת ]13[ בע"מ, "...מספר הערות על ההליכים להסדר נושים, כפי שהתגבש במשפטנו. לב ההסדר מצוי לפקודת החברות. דא עקא 233 בהוראת סעיף ההסדר התחיקתי, על תיקוניו המהותיים משנת תשנ"ה, הוא הסדר שהפרוץ בו רב על העומד... כתוצאה מכך, ההסדר החקיקתי נשאר מקוטע. עם זאת, בפרקטיקה של בתי המשפט התגבשו הליכים, שהופעלו גם במקרה הנדון... פרקטיקה זו יצרה בפועל מעין שילוב בין הליכים להסדר נושים למטרת שיקום לבין הליכים האופיינים לפירוק חברה". ]14[ השופטת אלשיך בפסק הדין בבית המשפט המחוזי, קבעה כי אמנם קיים בסיס לפרשנות תכליתית זו, אך לא די בו. בפסק הדין ציינה שפרשנות זו אפשרית רק אם לא קיימת הבחנה מהותית בחקיקה בין הקפאה לבין פירוק. שכן אם ישנה הבחנה שכזו, 182 הרי שניתן להסיק כי המחוקק כיוון לכך שסעיף לחוק הביטוח הלאומי יחול אך רק על חברה במצב