נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יוני 319 + נטו

ביטוח לאומי

51

הנאמנים בתיק הקלאבמרקט סמכו בקשתם על בסיס מספר עילות, כאשר המרכזיות והרלוונטיות לחוק הביטוח הלאומי 182 לענייננו נוגעות לסעיף שלעיל. כפי שציינו לעיל, הסעיף אמנם לא מזכיר הליך של הקפאת הליכים והסדר נושים, אך טענת הנאמנים, אשר זכתה לתמיכת בית המשפט המחוזי, היא שהסעיף חל גם במקרים של הקפאת הליכים והסדר נושים מכוח "פרשנות תכליתית" של הוראות החוק, ו"השלמת חסר" הקיים בסעיפי החוק הקיימים. הנאמנים טענו כי תכליתו של פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי היא ברורה – מתן ביטחון סוציאלי לעובדים בחברות שנקלעו למשבר. ניתן ללמוד על תכלית זאת בעת ]6[ בדברי ההסבר להצעת החוק ודברי הכנסת חקיקתו. בדברי ההסבר לחוק ניתן הרציונל שעמד לנגד עיני 182 המחוקק בבחירת הקטגוריות שנמנו בסעיף לחוק הביטוח הלאומי "המגמה היא לתפוס מצבים שבהם אין בידם (של המעבידים – ש' נ') כדי לכסות את חובותיהם"... "הדבר הוא חיוני להגברת הביטחון הסוציאלי של העובדים בפני זעזועים במשק" (ההדגשות שלי – ש' נ'). נוסף על כך החוק ככל הנראה לוקה בחסר בשל העובדה שנחקק לפני זמן רב, בתקופה שבה לא היו מקובלים הליכי ההקפאה והסדרי הנושים. לא זו אף זו, דיני הקפאת הליכים סובלים מחוסר כמעט מוחלט בחקיקה ראשית הולמת, כאשר כיום קיים שעבר אמנם תיקון ]7[ סעיף בודד בחוק החברות, וכן תקנות החברות (פירוק), ]8[ מקיף לאחרונה העוסקות ברובן בפרוצדורה. ]9[ 1987– התשמ"ז במצב זה, שבו אין בנמצא התייחסות בחקיקה ראשית – לתחום מורכב ומסועף כדיני הבראת חברות, לא מפליא כי חוק הביטוח הלאומי הוותיק

שסעיפי הפרק נכתבו כאשר אל מול עיני המחוקק עומדים הליכי פירוק ופשיטת רגל, אשר היו עיקר המציאות הקיימת בתחום זה ולא הקפאת הליכים והסדרי נושים. מחלוקת בדבר פרשנות סעיף זה הובאה לאחרונה להכרעה בפני בית המשפט העליון, במסגרת ערעור שהגיש הביטוח הלאומי, על פסק דינו ]3[ אזרחי שניתן על ידי ]4[ של בית משפט המחוזי בתל-אביב השופטת אלשיך במסגרת צו הקפאת הליכים והסדר הנושים של חברת קלאבמרקט – רשתות שיווק בע"מ. שאלה זו עלתה לאור בקשת הנאמנים בחברה, בעניינה ניתן צו הקפאת הליכים ואושר הסדר נושים, כי הביטוח הלאומי ישלם גמלה לעובדי החברה, לחוק הביטוח הלאומי שלעיל, אף 182 מכוח סעיף שלא ניתן צו פירוק כנגד החברה. במקרה דנן, כחלק מההליך, נמכרה החברה לרוכשת במסגרת הסדר הנושים, במסגרתו פוטרו כל העובדים ובמסגרת ההסדר שולמו להם כל הסכומים להם הם היו זכאים כאשר ]5[ מכוח גמלת המל"ל, לו היה ניתן צו פירוק. בד בבד פנו הנאמנים למל"ל בבקשה להשתתפותו בתשלומים שהחברה שילמה לעובדים, לכאורה במקומו ועל חשבון נושי החברה הבלתי מובטחים, במסגרת ההסדר. למען הסדר הטוב נציין כאן כי אין זה מעניינו של מאמר זה להיכנס לפרטי הסוגיה הספציפית בתיק. על כן מערך השיקולים כולו ומערכת העובדות עליהם נשען מי מהצדדים לא יפרשו במסגרת דיון מאמר זה כך גם לעניין הכרעות הדין שנזכיר להלן. מאמרנו יתמקד בדיון שנערך במסגרת הכרעות הדין שתוזכרנה, הנוגע לשאלת פרשנותו של סעיף לחוק הביטוח הלאומי ושאלת ייעודו ותפקידו 182 במערכת "חדלות הפירעון" בישראל.