נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יוני 319 + נטו

39 מס הכנסה

לדעתנו, בשאלת התושבות הפיסקלית של היחיד אכן מתקיים החריג לעיקרון הכללי, שכן יש לראות בעצם קביעתן של החזקות בגוף ההגדרה, "הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת" המטילה את הנטל הראשוני דווקא על פקיד השומה. כאמור, אנו סבורים, כי עמדתנו זו אוששה בבית באותה פרשה, )1( המשפט העליון בפרשת פלוני. התקיימה במערער חזקה למרכז חיים בישראל, . כך קבע בית 2007- ו 2006 ,2005 וזאת ביחס לשנים של התקיימות משמעותה המשפט העליון לעניין החזקה: "לקיומה של החזקה שתי משמעויות מרכזיות. ראשית, הנטל להפריך את החזקה ולקבוע כי חרף קיומה מרכז חייו של המערער הוא בישראל מוטל על המערער. יש הגורסים כי נטל זה צריך להיות .)111-110 ' נטל כבד ביותר (אלתר וכליף, עמ שנית, במישור המהותי, מספר ימי השהייה של המערער בישראל אינו רק נתון טכני, אלא הוא מעיד כשלעצמו על זיקה מהותית שלו ארצה". בהמשך פסק דינו, חוזר בית המשפט על קביעתו "שוב יש לזכור כי השלב הדיוני בו אנו מצויים זו: הוא שלב שבו הנטל לסתור את החזקה אודות מרכז החיים על המערער". כלומר, אחת משתי המשמעויות של התקיימות החזקה, לדברי בית המשפט העליון, היא שהנטל להפריכה מוטל על הנישום. או במילים אחרות, העובדה כי הנטל מוטל על הנישום היא תוצאה ישירה של התקיימות החזקה. מכאן שבהיעדר חזקה מונח על כתפי הנישום אלא על כתפי אינו – הנטל פקיד השומה. זו התוצאה המשפטית, לדעתנו, של עצם קיומן של החזקות בהגדרה "תושב". חריג נוסף לעיקרון הכללי שלפיו נטל השכנוע בענייני מיסים מוטל על כתפי הנישום המערער, לפקודה העוסקת 86 ניתן למצוא בהוראת סעיף

לשיטתנו מסקנה זו של בית המשפט בעניין בר רפאלי, רחוקה מלהיות נקיה מספקות. סוגיה זו ראויה למאמר נפרד ומקיף, שדורש "התעמלות משפטית" וחידוד מושגים והגדרות שלא כאן המקום לערוך (אגב, לא אחת המושגים "נטל השכנוע", נטל הבאת הראיות", "נטל הראיה", "חובת הראיה" וכו' משמשים בערבוביה ובתי המשפט מדי פעם מבקשים לערוך סדר ולהבחין בין הנטלים השונים). אך פטור בלא כלום אי אפשר, אז נתאר להלן רק הדברים: תמצית אמנם בדרך כלל בערעורי מס נטל השכנוע מוטל על הנישום, אך כבר נקבע בבית המשפט העליון זו נקודת המוצא ) כי 3646/98 ; רע"א בפרשת כ.ו.ע ( . ייתכנו מקרים – ולדעתנו, המקרה דנן הוא בלבד אחד מהם – שבהם המסקנה תהיה שונה. אנו סבורים כי אם לא מתקיימת בנישום איזו מחזקות משך השהייה, נטל השכנוע מוטל דווקא על פקיד השומה ולא על הנישום. לדעתנו, פסק הדין 3328/15 בבית המשפט העליון (ע"א פלוני בעניין ) עליו מתבסס רבות פלוני נ' פקיד שומה אשקלון כב' השופט בורנשטיין בפסק דינו בין היתר לעניין זה ממש, דווקא תומך בגישתנו, ולא בגישה שאמץ כב' השופט בורנשטיין. לחזקה שבחוק יש תפקיד ראייתי. היא מעבירה כלומר, מקום שאלמלא אל היריב את נטל השכנוע. החזקות שבחוק, נטל השכנוע היה מוטל על בעל דין א', הרי בעטיין ולאחר הוכחתן על ידי צד א', נטל השכנוע עובר לצד ב'. זו טבעה של החזקה. , קיבל בית המשפט העליון את העיקרון כ.ו.ע בפרשת הכללי שלפיו נטל השכנוע בערעורי מס מוטל על הנישום, אך חידד שזו נקודת המוצא בלבד, וכמובן - אם אין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת הסותרת זאת.