נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 מאי 318 + נטו

התפטרות ופיטורים

34

במקרים אלה נוכחות של בן משפחה או ידיד קרוב עשויה להקל עליו בהתמודדות עם מעמד קשה זה ולתרום לביטחונו במהלך השימוע. לעניין נוכחותו של פרופ' נבו נקבע כי עובד רשאי לבקש כי בעת שנשקלת סיום העסקתו תונח על כף הזכות גם שביעות רצון של עובדים נוספים או ממונים לשעבר, יחד עם זאת נקבע כי כל עוד המעסיק מאפשר שמיעת עמדות אלה טרם קבלת ההחלטה על ידו הרי שאופן ודרך שמיעתן נתונים לשיקול דעתו של המעסיק בכפוף לעקרונות תום הלב והסבירות. בית הדין הארצי התייחס לנכתב בהודעת הדואר האלקטרוני והכתוב במכתב השימוע והוסיף כי שאלת היחס בין היקף טענותיו הפוטנציאלי של מעסיק כלפי עובדו לבין היקף השימוע – היא שאלה מורכבת שצריכה להיבחן בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. ככלל, מעסיק רשאי בהחלטה מושכלת לבור את עילות הפיטורים, ולזנוח חלקן, ובהתאם לכך להחליט למקד את הליך השימוע אך בעילות בעטיין נשקלים הפיטורים. בית הדין קבע כי נפלו פגמים בהליך הפיטורים, אולם קבע כי עילת הפיטורים הייתה עניינית כך שהפגמים האמורים לא העיבו על תוקף ההחלטה 50,000 והחליט להעמיד את סכום הפיצוי הכולל על ש"ח. כיוון שבית הדין האזורי פסק בגין הפגם הנובע מהודעת הדוא"ל ומשליך על השימוע פיצוי בסך של ש"ח, הסכום הנוסף שישולם לעובד עומד על 21,500 ש"ח. 28,500 , בבית הדין הארצי 47288-09-17 תקציר ע"ע לעבודה, על ידי כבוד השופטות לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה, חני אופק גנדלר נציגי ציבור יעל רון (עובדים), דן בן חיים (מעסיקים), התובע: פבל טובבין, הנתבעות: אוניברסיטת חיפה, ענת 07.01.2019- מרקוביץ, ניתן ב

תוכן הדוא"ל וללא מתן אפשרות להתגונן מפניו, הגם שהיו לפיטורים סיבות אובייקטיביות, ענייניות ומשכנעות - החליט בית הדין האזורי לחייב את האוניברסיטה בפיצוי העובד, על "עגמת נפש" ופסק ש"ח. 21,500 לו פיצוי בסך על פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה במסגרתו ערער העובד על קביעות בית הדין האזורי על נסיבות פיטוריו וליקויים שבוצעו בהליך השימוע. מנגד ערערה האוניברסיטה על הפיצוי שנפסק כנגדה. פסק-הדין בית הדין הארצי קבע כי בהתאם לצבר הנסיבות: ההיתר שניתן למעסיקה על ידי המועצה לבצע ניסויים בבעלי חיים היה מצוי בסכנה עקב כך שהמועצה מצאה בביקורת שערכה כי בעלי החיים לא הוחזקו בתנאים נאותים. העובדה שניתנה לעובד הזדמנות לתיקון הליקוי במסגרת שעות העבודה, תיקונים אלה לא החזיקו מעמד לאורך זמן, כשעמדת העובד הייתה כי במכסת השעות שהוקצבה לו אינו יכול לבצע את התפקיד כמצופה ממנו. העובדה כי כששהה העובד במחלה מחליפו הספיק לבצע את העבודה הנדרשת במסגרת מכסת השעות המצומצמת. לאור זאת, קבע בית הדין הארצי כי המעסיקה הייתה רשאית לסיים את העסקת העובד ולהעסיק עובד אחר תחתיו. לעניין השימוע נקבע כי אכן נפל פגם בהליך השימוע בכך שבקשת העובד כי בתו תהיה נוכחת בהליך השימוע יחד עמו נדחתה ללא סיבה עניינית. בית הדין ציין כי מעמד השימוע, בו המשך ההעסקה מונח על כף המאזניים, מעצם טיבו מהווה מעמד קשה רגשית לעובד. כאשר העובד אינו מיוצג בהליך השימוע או אז נטל הטיעון מוטל על כתפיו בלבד.