נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני 318 גיליון | 2019 מאי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

318 גיליון 2019 מאי

השלכותיו של יום הבחירות לכנסת על דיני העבודה חלוקת רוו הון בין בני זוג שהתגרשו

מקוונים, שלוש פעמים בשנה 126 החלת אכיפה של חובת הגשת טופסי ריבוי דירות – השכרה למגורים

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

ענווה והיפר מודעות כבסיס למנהיגות בעידן הדיגיטלי

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

טעויות אבטחת המידע הנפוצות בקרב עובדים? 10 : מהן 2019 איומי סייבר חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו

ריבוי דירות – השכרה למגורים

ביטוח לאומי

20.6.2019 השתלמות פרקטית ומעשית בת שני מפגשים למעסיקים שכירים ועצמאים , מלון קרלטון תל-אביב 15.30 – 09:00 בין השעות 20/6/2019 מועד ראשון השתלמות לימוד מעשית ומקיפה המתייחסת כולה לשכירים ועצמאים בהיבטי חיוב דמי ביטוח לסוגי מבוטחים שונים, תיאום דמי ביטוח, גמלאות וקצבאות, צוו סיווג מבוטחים, מבוטחים השוהים בחו"ל ועוד.. קהל היעד: חשבים, מנהלי כספים, רואי חשבון, יועצי מס, מנהלי חשבונות ובעלי עסקים! מרכזת ומרצה עו"ד, רו"ח חיה אביסרור שמעוני דברי פתיחה – דורית פינץ, מנהלת מכללת חשבים מעסיקים ושכירים פריסת שכר – סוגי שכר החייבים בפריסה וסוגי שכר שאינם חייבים | תיאום דמי ביטוח והחזר דמי ביטוח ששולמו ביתר חישוב תגמולי מילואים לעובדים וחובת המעסיק בהעברת הכסף לעובדים | סוגי תשלומים חייבים בדמי ביטוח בניתוק יחסי עבודה הפסקה מעסיקים ושכירים - המשך אמנות לביטחון סוציאלי | תושבות לצרכי המוסד לביטוח לאומי תושבים חוזרים ועולים חדשים | העסקת עובדים זרים ותושבים ארעיים אופציות לעובדים | צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים – ניכוי דמי ביטוח לסוגי מבוטחים החוסים תחת הצו ואופן הדיווח הפסקה עצמאים ובעלי הכנסותשלא מעבודה קיזוז הפסד של עצמאי ממשכורתו או מהכנסות פסיביות | הכנסות פאסיביות שאינן חייבות בדמי ביטוח | קביעת מעמד מבוטח ידועים בציבור והשלכות על סוגי הקצבאות השונים | גמלה חוסמת ארוחת צהריים בני זוג עובדים בעסק משותף | מבחנים בהעסקת בן משפחה | דמי אבטלה לבעלי שליטה ובני משפחתם דמי לידה לעצמאיות וחובת תשלום דמי ביטוח בתקופת חופשת הלידה לעצמאיות | חופשת לידה לאב הפסקה קצבאות וגמלאות (5)9 מבחני הכנסות למקבלי קצבת נכות כללית - גם לבעלי פטור ממס הכנסה לפי סעיף ניכוי דמי ביטוח מפנסיית נכות ואובדן כושר עבודה -התייחסות לחוזר המל"ל החדש. | פגיעה בעבודה - תאונות עבודה ותשלום דמי פגיעה הפסקה קצבאות וגמלאות – המשך קצבת אזרח וותיק – תנאי זכאות: גיל פרישה וגיל זכאות, תוספת ותק, תוספת קצבה והזכויות לקצבה לשוהים בחו"ל ולעולים חדשים. ארוחת צהריים 09:15-09:00 10:45-09:15 11:15-10:45 12:45-11:15 13:00-12:45 14:30-13:00 15:30-14:30 09:15-09:00 10:45-09:15 11:15-10:45 12:45-11:15 13:00-12:45 14:30-13:00 15:30-14:30 דברי פתיחה – דורית פינץ, מנהלת מכללת חשבים עסקים משפחתיים ובעלי שליטה 27.6.2019

₪ 1,950

5%

• 30

•

•

250

03-5680889 פקסס הזמנתך עכשיו: 03-5680880 לפרטים נוספים התקשרו:

במקום המתאים( x )נא לסמן אופן התשלום חיוב באמצעות כרטיס אשראי: פרטים ימסרו טלפונית ת“ז: המחאה על סך ש״ח תשלח בדואר ברצוני לקבל חשבונית לפני הפקת המחאה, סכום לחיוב ש׳׳ח ברצוני לקבל עדכונים, מבצעים והטבות מחברת חשבים ה.פ.ס

שם החברה: שם המזמין: טלפון: פקס: משתתף: תפקיד:

ח.פ. / עוסק מורשה:

6770005 , , תל-אביב 12 חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ, רחוב יד חרוצים

*8109 מכללת חשבי

www.hashavim.co.il

עורכת ראשית ד ״ יהודית קנולר, עו

קוראים יקרים,

בתחילת דרכי בחרתי ללמוד עריכת דין משום שראיתי במקצוע הזה השכלה כללית. בד בבד התחלתי לעבוד ככתבת משפטית. הייתי שם

משנה לעורכת מאירה טולדו

כשהקימו את בתי הדין לעבודה ומאז ליוויתי בכתיבה את עולם העבודה. אם זכרוני אינו מטעני בסוף שנות השמונים ראיינתי את מנהלת המחלקה להכוון מקצועי באוניברסיטת תל אביב ושאלתי אותה איזה מקצוע כדאי לסטודנטים ללמוד, מתוך מחשבה שהמקצוע יהיה מתגמל ויציב. היא השיבה כי זה לא משנה משום שעד שהסטודנטים יסיימו ללמוד, המקצועות כבר לא יהיו רלוונטיים בשל התפתחויות מהירות בעולם העבודה, ולכן מוטב להם ללמוד מקצוע שמעניין אותם. כבר אז נאמר כי במהלך שנות העבודה האדם יצטרך להחליף מקצוע. ניסיון אישי הוכיח לי שמאחר שהיו לי שני מקצועות, עיתונות ועריכת דין, יכולתי לחבר ביניהם ובבוא הזמן גם לעבור ממקצוע למקצוע. העיתונים היום עוסקים בשאלה זו ומפרסמים ראיונות עם אנשים צעירים שבתחילת שנות הארבעים שלהם עושים הסבת מקצוע לתחום אחר לחלוטין - הן מכוח כורח והן בשל שינוי סדר העדיפויות שלהם. כיום השירות הציבורי עדיין מתגמל ויציב ומעסיק אנשים שהחלו לעבוד במקום עבודה אחד וכנראה גם יסיימו לעבוד בו ויצאו לפנסיה. ואולם גם עובדי המדינה, למעט הוותיקים, לא יקבלו פנסיה תקציבית אלא פנסיה צוברת. באשר ליציבות, יותר ויותר עובדים במסגרת הציבורית מועברים לעבוד באמצעות חברות כוח אדם במקצועות בשכר נמוך או כעצמאים לפי חוזה מיוחד. בחברה שהזהות שלה הייתה מעוגנת ברובה בעיסוקו של הפרט, הרי חצי מהעבודות שיהיו בקרוב עדיין לא הומצאו, ואנחנו חיים על קו תפר כמו בתקופת המהפכה התעשייתית. הת'ר מקגוואן מומחית לשוק העבודה העתידי התראיינה לדה מרקר שנות עבודה 20 והיא נותנת כמה עצות למי שיש לו כבר ניסיון של והשכלה ונאלץ להתקדם במסגרת אחרת. היא ממליצה להתאים את הניסיון לתחום חדש שיש סיכוי גדול שיהיה בענף אחר, ולכן יש למצוא דרך חדשה ללמוד כישורים נדרשים במקום העבודה החדש. עצת הזהב היא: חישבו על עצמכם כעל "עבודה בתהליך" בכל שלב בעבודה אתם לומדים ומתפתחים וממשיכים הלאה. זה לעולם לא נגמר. לעובדים מתחילים היא מציעה את עצת הזהב הזו: "בחרו עבודה שתיהנו ממנה ואל תעבדו במשהו שאתם שונאים". שנות עבודה אני יכולה להעיד כי אני עצמי נהניתי מכל רגע. 53 ממרומי כאן אני נפרדת מכם קוראים יקרים, כי הגיע הזמן לפרוש.

עריכה לשונית והגהה אדרה חתומי

גרפיקה והפקה

שרה וייס

ר ״

יו

שי מגל

עורך מייסד ח ״ שלמה סמולסקי, רו

מ ״ חשבים ה.פ.ס - מידע עסקי בע

67778 , תל אביב 12 יד חרוצים

03-5680888 טלפון מרכזיה:

03-5680891 פקס מערכת:

neto@hashavim.co.il דוא״ל מערכת:

03-5680886 מחלקת מכירות ופרסום:

אינטרנט:

WWW.HASHAVIM.CO.IL

35 שנה | 318 ' מס | 2019 מאי 501 גליון | 2018 יוני כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 מאי 318 + נטו

2

כתבו החודש

רו"ח צח-גלרט אורנה עו"ד קאופמן חיקין אנדראה עו"ד, רו"ח קדוש אבי רו"ח קירו עופר עו"ד קישלס מעיין רוזנמן מירב

רו"ח וייסמן גבי רו"ח (משפטן) חיבה ישי מר חיטמן חיים חפר חן עו"ד טימן גוגול מורן עו"ד יוחננוף עופר רו"ח כהן יעקב רו"ח ויועץ פנסיוני עזרא ישראל

עו"ד (רו"ח) אביסרור שמעוני חיה עו"ד אליהו ג'ולייט עו"ד בבדז'נוב ראובן עו"ד בינות רן יועץ פנסיוני בן-ארויה איציק ד"ר בן-חורין נאות יעל עו"ד ברנזון אסף עו"ד רו"ח דרייפוס אריאל

עו"ד שיכמן רונן עו"ד שליט קרן שמיר ירון

כותבים קבועים

מיניביצקי יהושע, רו״ח מנדלאוי אייל, רו״ח פינברג נחום, עו״ד צח-גלרט אורנה, רו״ח קדוש אבי, רו״ח

ברנזון אסף, עו״ד ברנזון חיים, עו״ד חיימוביץ׳ דוד, עו״ד חיטמן חיים כהן יעקב, רו״ח

אגמון איתן ארויו רונן, עו״ד (רו״ח) אריה רמי, עו״ד ורו״ח בן הרוש חיים, יועץ פנסיוני בן-טולילה אורי עו״ד ורו״ח

חשבים ה.פ.ס-מידע עסקי בע"מ כל הזכויות שמורות להוצאת © מע"מ). +( שקלים 1,732 ) גיליונות 10( דמי חתימה לשנה

אין להעתיק מכתב עת זה, לשכפל, לאחסן במערכות לאחזור מידע, לשדר בכל צורה או אמצעי - אלקטרוני, דיגיטלי, אינטרנטי או בכל דרך אחרת • המערכת עושה מאמצים להביא את החומר בדייקנות ובאמינות מרביות. המערכת אינה אחראית לאי דיוקים או לטעויות בחומר המתפרסם בדפוס או באתרי האינטרנט של "חשבים". אם תתגלה טעות היא תתוקן. אין המערכת מאשרת את תוכן הידיעות, המאמרים " או בשירות + והתשובות על שאלות הקוראים ואין היא מזדהה עם דעות הכותבים • אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בכתב העת "נטו הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בו. אין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

2019 מאי 318 + נטו ת ע נ י י נ י ם ת ו כ ן עמוד 1 דבר העורכת >> עו"ד אנדראה קאופמן-חיקין השלכותיו של יום הבחירות לכנסת על דיני העבודה שעות החורגות מהיקף משרה מחייבות תשלום גם כשהעובדת לא נדרשת להן מהמעסיק עו"ד ג'ולייט אליהו תקופת המחלה של עובד במשכורת היא כל ימי מחלתו לרבות ימי מנוחה שבועית ביטוח לאומי >> מבוטחת ללא כל תקופת אכשרה, שקיבלה קצבת נכות כללית במשך ימים ספורים לפני גיל פרישה - זכאית לקצבת זקנה (הלכת שירזי אליס) רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה מקוונים, שלוש פעמים בשנה 126 החלת אכיפה של חובת הגשת טופסי רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה הלכת קיס – הטיפ למלצר או לאוצר? (או לביטוח הלאומי) רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה פרמיות ששולמו טרם שמירת היריון וחופשת לידה יובאו בחשבון לעניין דמי פגיעה רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה נקבע כי על המל"ל להשיב למד"א דמי ביטוח לאומי שנגבו ביתר. אינו יכול להשתמש 12 14 עו"ד מורן טימן גוגול 16 18 20 22 7 לנושאים חוזרים + הפניות נטו >> 8 נטו במספר >> תנאי עבודה >> 10

3

פס"ד בזמן שחלף עקב מעשיו שלו כדי להעלות טענת התיישנות

23

2019 מאי 318 + נטו

תוכן עניינים

4

דמי מחלה >> חוק דמי מחלה וזכויותיו מנוצלים לרעה על ידי מספר הולך וגדל של עובדים

עו"ד עופר יוחננוף

26

התפטרות ופיטורים >>

ש"ח בשל הזמן הממושך שחלף ממועד השימוע 30,000

מעסיקה חויבה בפיצוי בסך

ועד למועד הפיטורים ובשל היעדר שימוע טרם ניוד העובד לתפקיד אחר עו"ד מורן טימן גוגול הוצאת מכתב פיטורים לשם קבלת דמי אבטלה תחייב את המעסיק

29

31 עו"ד מעיין קישלס בתשלום פיצויי פיטורים בזמן שימוע לפני פיטורים יש לאפשר לעובד נוכחות בן משפחה או אדם אחר הקרוב אליו 33 עו"ד רן בינות פרישה ופנסיה >> 35 עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה 36 ירון שמיר מהפכת קרנות פנסיה ברירת מחדל: היכן דמי הניהול הנמוכים ביותר? החובה לבטח על פי צו הפנסיה היא מוחלטת ואינה מותנית בהסכמתו של העובד עו"ד ראובן בבדז'נוב עובד קיבל אישור לרצף פיצויים ולא עלה בידו למצוא מעסיק בתוך שנה – מה עושים? 38

איציק בן-ארויה C.L.U יועץ פנסיוני

40

עובדים זרים >> בית המשפט המחוזי: "חיוב מוסד סיעודי בהיטל העסקת עובדים זרים בדין יסודו"

עו"ד רונן שיכמן

41

משפט עבודה >>

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה עו"ד קרן שליט העיקר הבריאות

44

45

חברה וכלכלה >> התקבלה בחלקה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת 'דקלה' –

פס"ד הפרה את הוראות חוזר הגילוי הנאות בביטוח סיעודי

48

2019 מאי 318 + נטו

5

תוכן עניינים

ניהול >> ענווה והיפר מודעות כבסיס למנהיגות בעידן הדיגיטלי

ד"ר יעל בן-חורין נאות, מירב רוזנמן

50

חן חפר טעויות אבטחת המידע הנפוצות בקרב עובדים? 10 : מהן 2019 איומי סייבר

56

שאלות ותשובות >>

רו"ח יעקב כהן משיכה שלא כדין מקופת גמל בפטור ממס בעילה של מיעוט הכנסה ניכוי דמי ביטוח מתשלום בגין עבודה בבחירות למי שאינו עובד ומשלם מינימום עו"ד (רו"ח) חיה שמעוני אביסרור דמי ביטוח בכל חודש למוסד לביטוח לאומי עו"ד רו"ח אריאל דרייפוס מתן נקודות זיכוי להורים בגין ילד שנפטר באמצע השנה רו"ח גבי וייסמן הקצאת מניות ללא נאמן מהווה אירוע מס מיידי במועד ההקצאה שנה לפני 15 נוסחת הקיזוז החדשה למענק פרישה פטור ממס שנתקבל בטווח של עו"ד, רו"ח אבי קדוש לפקודה 190 תחילת קבלת הקצבה על פי הוראת המעבר לתיקון תקופת עבודתה של עצמאית שהפכה לשכירה באותו מקום עבודה אינה מזכה בפטור רו"ח ויועץ פנסיוני ישראל עזרא ממס על פיצויים היוון קצבה מכספים שנצברו בקרן פנסיה והאם ניתן להחיל פטור ממס לכספים רו"ח עופר קירו )5(9 אלה על פי סעיף חרטה מבחירת מסלול קבלת פטור ל"קצבה מזכה" – בקשה לקיבוע זכויות רו"ח ויועץ פנסיוני ישראל עזרא לפקודה שחלק מתקופת ההבשלה שלהן נצבר 102 מיסוי מניות שקיבל עובד לפי סעיף רו"ח גבי וייסמן כשהעובד עשה רילוקיישן לארה"ב ממניות החברה לאחר ההקצאה 30%- מועד אירוע המס בהקצאת מניות לעובד שיחזיק ב עו"ד, רו"ח אבי קדוש זכאות לפיצויים לבעל שליטה

59

60

61

62

63

64

66

67

68

69

רו"ח גבי וייסמן

70

עדכונים - חוזרים >> יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים - עדכון נוסף

רשות המסים בישראל 4/2017 ' חוזר מס הכנסה מס ) ועל ניכויים מתשלומים 0126 דיווח שנתי על ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה (טופס - הארכת מועד הגשה 2018 ) לשנת המס 0856 שאינם משכורת או שכר עבודה (טופס

71

רשות המסים בישראל

72

2019 מאי 318 + נטו

תוכן עניינים

6

הגשת דוחות שנתיים בניכויים באופן מקוון

רשות המסים בישראל 3/2019 ' ה"ב מס הכנסה מס 2019 מועדי דיווח ותשלום דוחות מע"מ, מס הכנסה וניכויים לשנת המס רשות המסים בישראל שימוש לרעה באישורי פטור מניכוי מס במקור - יישום חדש למניעת "גניבת זהויות" רשות המסים בישראל הבהרה למעסיקים בנושא חובת תשלום פיקדון לעובד זר שהינו מסתנן

76

80

81

רשות האוכלוסין וההגירה - מינהל אכיפה וזרים פערים מדאיגים של נשים וקבוצות מיעוט בייצוג ושכר בשוק העבודה

82

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 4/2019 בחודש 21- דווח ותשלום דמי ביטוח עבור עובדים במערכת הבחירות לכנסת ה

83

המוסד לביטוח לאומי

87

המוסד לביטוח לאומי צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים קביעת תושבותם של מי שמתגוררים בשטח גדר ההפרדה בירושלים

91

המוסד לביטוח לאומי

94

המוסד לביטוח לאומי תשלום דמי מילואים למי שמשרת ביום הבחירות

96

רשות המסים בישראל מס הכנסה - עדכון מדריך לחייל המשוחרר יוארכו התקנות המאפשרות פיצויים עבור היעדרות הורים ביישובי הדרום רשות המסים בישראל בשל המצב הביטחוני ש"ח 350,000 בעקבות כתב אישום של משרד העבודה - גזר דין פלילי בסכום של לחברה שהפרה זכויות עובדים ואף פעלה ללא רישיון כקבלן שירות בניקיון

97

99

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

100

102

2019 עלות אחזקת רכב פרטי טיפוסי נכון לחודש מארס

102

2019 עלות אחזקת רכב פרטי טיפוסי נכון לחודש אפריל

2019 מאי 318 + נטו

7

הפניות לנושאים חוזרים

מקום נטו

טבלה זו נועדה להקלת התמצאות בנושאים חוזרים שימושיים שאינם מתעדכנים כל חודש במספר

בנטו

גיליון

עמוד

אש"ל

121 122 119 119 146 119 113 136 191 112 124

300 310 315 319 205 262 311 301 315 295 308 305 268 287 299 310 296 165 116

קצובת אש"ל, דמי כלכלה בהעסקה בשעות נוספות והחזר הוצאות לינה

בגדי עבודה

עדכון קצובת ביגוד לשנת 2018

ביטוח לאומי ניכוי דמ י ביטוח ינואר 2019

שיעורי דמי הביטוח המשולמים ע"י המעסיקים מינואר 2019 צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים

ביטוח פנסיוני

הבראה

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש

דמי הבראה לשנת 2018 במגזר הציבורי דמי הבראה לשנת 2017 במגזר הפרטי שווי שימוש ברכב לשנת המס 2019 תקנות מס הכנסה – זיכויים לעובד זר

מס הכנסה

חוק מס הכנסה הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה שיעורי המס ממשכורת חודשית החל בינואר 2019 צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה

89 91

נסיעות

136

החזר הוצאות נסיעה מיום 1 בפברואר 2016

עובדים זרים היטל עובדים זרים ונקודות זיכוי לעובדים מסתננים ושוהים בלתי חוקיים

62 10 99

עבודת נוער שכר מינימ תוספת יוקר

זכויות ותעריפים לנוער

ום

שכר מינימום - העלאת סכומי שכר המינימום

124 115

הסכם תוספת היוקר מינואר 2004 שיעורי תוספת היוקר מדצמבר 1985

2019 מאי 318 + נטו

8

נטו במספר

ריכוז נתונים נבחרים שיעורי המס ממשכורת חודשית ושנתית על הכנסה מיגיעה אישית החל מינואר 2019

המס

) אישית

יגיעה ( שנתית

המס

) אישית

יגיעה ( חודשית

שיעור

שיעור

הכנסה

הכנסה

10% 14% 20% 31% 35% 47%

75,720

10% 14% 20% 31% 35% 47%

6,310

עד עד עד עד

עד עד עד עד עד עד עד א(ה

108,600

-מ 75,721 -מ 108,601 עד -מ 174,361 -מ 242,401 עד

9,050

-מ 6,311 -מ 9,051 -מ 14,531 -מ 20,201

174,360 242,400 504,360

14,530 20,200 42,030

נוסף

נוסף

שקל

מכל

מכל שקל

מדרגות המס החלות על הכנסות שאינן מיגיעה אישית (ש"ח)

המס

) אישית

לא שנתית

המס

) אישית

לא( חודשית

שיעור

מיגיעה

שיעור

הכנסה

מיגיעה

הכנסה

31% 35% 47%

242,400

31% 35% 47%

20,200

504,360

-מ 242,401 עד

42,030

-מ 20,201

נוסף

נוסף

שקל

מכל

שקל

מכל

= נקודת זיכוי חודשית 218 ש"ח החל מ -1 בינואר 2019 נתונים וסכומים מתואמים בש"ח בשנת המס 2019

הכנסה קובעת לקר ן השתלמות לעצמאי (לשנה)

משכורת חודשית מרבית שהפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס

הכנסה לעמית עצמאי סעיף 47 ) (א (3 (- ) ו 5)

פטור מקצבה לפי סעיף 9 א - 49%

קצבה

הכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה לחודש

הכנסה מזכה לקצבה - סעיף 47 () (א 5)

הכנסה

מזכה

שהיא

מזכה

לחודש

הכנסת עבודה

בלבד

לחודש

264,000

15,712 -

-

8,800

4,155

8,480

12,400

8,800

22,000

מענק פרישה (לשנת שירות)

תקרת הפקדה מוטבת בגיל הזכאות לעניין פטור על ריבית ורווחים קופת גמל לתגמולים

הפקדה - מוטבת סעיף

שכר מינימ ום לצורך משיכה מקופת גמל

הסכומים לפי סעיף

הסכומים לפי סעיף

הסכום לפי סעיף 45 א (ד) לפקודה

45 )

45 )

א(ה

-א) ו

9(16

בפטור

2018

2018

9(16 ) ב

עקב פרישה עקב מוות

18,480

5,300

24,770

12,380

18,480

17,600

170

170

מתנות

מתנות

תשלום חד פעמי לספק הפטור מניכוי מס במקור (לשנה) –

הסכום המרבי לחודש של שכר דירה מהשכרת דירת מגורים החייב בשיעור מס של 10%

שכר דירה מרבי לחודש מהשכרת דירה למגורים פטור ממס

לעובדים לאירועים אישיים לאדם לשנה

לספקים וללקוחות בישראל לאדם לשנה

210

210

4,920

ללא תקרה

5,090

2019 מאי 318 + נטו

9

נטו במספר

לפי קבוצות מחיר מ - 1.1.2019

שווי השימוש ברכב

צמוד

שיטה ישנה לפי קבוצות מחיר –

שווי השימוש ברכב

שווי שימוש לחודש

ק בוצת מחיר

2,740 2,970 3,820 4,580 6,340 8,220

1 2 3 4 5 6 7

10,570

אופנוע 3 L *

910 *אופנוע שנפח מנועו עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו מעל 33 כוח סוס.

שווי שימוש ברכב צמוד - המודל הליני ארי: החל משנת המס 2010 מחושב שווי השימוש ברכב צמוד, בנוגע לכלי רכב שנרשמו לראשונה מיום 1.1.2010 , כשיעור מתוך מחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש. לנוחותכם: ניתן לראות את שווי שימוש לגבי כלי רכב אלה באתר שכתובתו: www.shaam.gov.il/mm-usecar

משווי שימוש ל רכב משולב מנוע (היברידי :)

500

ה הפחת

507,530

תקרת מחיר המחירון לעניין חישוב שווי השימוש:

- החל מ 1 בינואר 2019

ה וצאות נסיעה לחו"ל

הוצאות שהייה

לינה לפי קבלות

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

284

125 ילהלל

284

125 ילהלל

ללילה

ללילה

1.1.2019

ביטוח לאומי וביטוח בריאות -ל -

ניכוי דמי ביטוח מעובדים שכירים

השכר הממוצע במשק

12% שיעור מרבי עד הכנסה חודשית של

3.5% שיעור מופחת הכנסה חודשית של

ע"פ סעיף 1 לחוק

ע"פ סעיף 2

לחוק

עד

43,890 ח "ש

6,164

10,139 "ש ח לחודש

10,273 "ש ח לחודש

ש"ח

מקסימום הכנסה לחודש לגמלאי שלא תפגע בקצבת זקנה 2019

- החל מ 1.1.2019

תגמולי מי

לואים

מינימום ליום

מינימום לחודש

מקסימום ליום

מקסימום לחודש

זוג

בודד

7,807

5,856

198.97 ח "ש

5,969.00 ח"ש

1,463.00 ח "ש

43,890 ח"ש

ש"ח

ש"ח

עבודה דמי הבראה

מדדים

2019 (פורסם ב - 15.4.2019 )

מארס מדד

מדד מחירים לצרכן לפי בסיס חדש 100= 2018

מגזר ציבורי/הסתדרותי -מ החל 1.6.2018 מגזר פרטי ללא שינוי שכר מינימום לחודש דצמבר מ החל 2017

426

ש"ח

100.70

378

ש"ח

לפי בסיס 1951 = 100

34,176,689.30

5,300

ש"ח

2019 מאי 318 + נטו

10

תנאי עבודה

השלכותיו של יום הבחירות לכנסת על דיני העבודה

מאמר זה מרכז סוגיות שונות הקשורות לעובדים ביום הבחירות, לקראת יום הבחירות לכנסת | עו"ד אנדראה קאופמן-חיקין |

מאחר שלא קיימת התייחסות מפורשת בחוק או בפסיקה לעניין אופן חישוב שכרו של עובד יומי/ שעתי, נראה כי הדרך הנכונה לחישוב שכרו תהיה על פי ממוצע משכורותיו של העובד בחודשים שקדמו ליום הבחירות חלקי מספר ימי עבודה בפועל. לעניין זה, עשויות להיות מספר פרשנויות אפשרויות, לאופן חישוב "ממוצע שכרו של העובד" לצורך גובה התשלום בגין יום השבתון כאמור: . על פי ממוצע שכרו של העובד, בהתאם לשלוש 1 המשכורות הרצופות המלאות ביותר, בשנה שקדמה לבחירות. . על פי ממוצע שכרו של העובד, בהתאם לשלושת 2 החודשים שקדמו ליום הבחירות. . על פי ממוצע שכרו של העובד, בהתאם לשנים 3 עשר החודשים שקדמו ליום הבחירות.

לחוק יסוד הכנסת, יום הבחירות 10 בהתאם לסעיף לכנסת הוא יום שבתון, אולם שירותי התחבורה ושאר שירותים ציבוריים, כפי שתקבע ועדת הבחירות המרכזית לכנסת בסמוך ליום הבחירות, יפעלו כסדרם. כמו כן, אין איסור בחוק על העסקתם של עובדים ביום הבחירות מרצונם. לפיכך, ניתן להעסיק ביום הבחירות עובדים אשר הסכימו לכך. תשלום לעובד שנעדר ביום השבתון לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], 136 סעיף (להלן: "חוק הבחירות") קובע, כי 1969- התשכ"ט ימים רצופים לפחות 14 עובד שעבד אצל מעסיקו (ובכללם ימי מנוחה שבועיים) סמוך ליום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת. קרי, במידה ועסקינן בעובד חודשי, שכרו החודשי של העובד לא יפגע בשל יום הבחירות (בזהה לחודשים בהם נפלו החגים). במידה ומדובר בעובד יומי או שעתי, יקבל העובד שכר עבור יום השבתון כאילו ועבד ביום זה.

הכותבת – ממשרד לוי אטינגר נקדימון ושות', משרד עורכי דין

2019 מאי 318 + נטו

תנאי עבודה

11

תחילתו וסופו של השבתון שעות השבתון לא מוגדרות וקיימות שתי פרשנויות ביחס לתחילתו וסיומו של יום זה. פרשנות אחת גורסת, כי תחילתו של יום השבתון וסופו הם ,1981- לחוק הפרשנות, התשמ"א 2 בהתאם לסעיף המגדיר יום כתקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו. בהתאם לפרשנות השניה (העולה בקנה אחד עם הפרשנות שניתנה בעבר על ידי משרד הכלכלה), מאחר והרציונל העומד מאחורי יום השבתון הוא מימוש זכות הבחירה של הבוחר, נראה כי יש לראות את תחילתו וסופו של יום השבתון בהתאם לשעות פתיחת הקלפיות, כקבוע בחוק הבחירות. על פי חוק - 07:00 הבחירות, שעות פתיחת הקלפיות יהיו בין .22:00

גמול בגין עבודה ביום השבתון לעניין העסקת עובדים ביום השבתון (בין אם עסקינן בעובדים בשירותים ציבוריים כאמור לעיל ובין אם לאו), לא קיימת כל הנחיה באשר לגובה התשלום שינתן לעובד שעבד בפועל ביום הבחירות. בעקבות נוהג שהשתרש במשק, המבוסס על פסיקת , חוזר התאחדות )*( בית הדין האזורי לעבודה התעשיינים, הוראות התקשי"ר לגבי עובדי מדינה והנחיית יו"ר ועדת הבחירות בעבר (השופט תאודור אור), גובה השכר לעובד שעבד ביום הבחירות יהיה משכרו הרגיל של העובד או 200% בשיעור של לחילופין שכר רגיל ובנוסף לכך שעות חופשה חלף שעות העבודה בפועל ביום הבחירות. יודגש, כי לגבי עובדים שלא מועסקים בשירותים ציבוריים, יכול ויסכימו העובד והמעסיק על שכר גבוה יותר.

.1.1.2003 ששון משה נ' ר.ד. בנין שלם בע"מ, מיום 1990/01 (*) ד"מ

2019 מאי 318 + נטו

תנאי עבודה

12

שעות החורגות מהיקף משרה מחייבות תשלום גם כשהעובדת לא נדרשת להן מהמעסיק

| עו"ד ג'ולייט אליהו |

על הלכה של בית הדין הארצי {ע"פ (ארצי) מדינת ישראל – משרד התמ"ת בסט ביי רשתות שיווק } המאפיינים 4.1.09 בע"מ (פורסם בנבו) ניתן ביום העיקריים של "תפקיד הנהלה" הם: . מיקום בהירארכיה הארגונית - תפקיד הנהלה 1 צריך להתפרש כמתייחס לשכבת ההנהלה הבכירה בארגון אשר באופן טבעי מזוהה עם מעמד המעסיק ולא מנהל בדרג זוטר. . סמכויות לקבוע מדיניות - סממן מהותי של 2 מעורבות בהתוויית מדיניות הנהלת החברה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי שאינו מוכתב ע"י מדיניות זו. . שכר ותנאי עבודה - תפקידי הנהלה נהנים בד"כ 3 משכר גבוה ותנאים נלווים מיוחדים וגבוהים, הן בכלל והן ביחס לעובדים אחרים בעבודה. . טיבו של התפקיד - העובד נדרש לעמוד לרשות 4 המעסיק בשעות לא שגרתיות או לעבוד בלא מסגרת קבועה של שעות עבודה. . מידה מיוחדת של אימון אישי - תפקיד הדורש 5 זאת מאופיין בשכר גבוה, חשיפה למידע רגיש של המפעל, אחריות מיוחדת ואפשרות להחליט באופן עצמאי. כמו כן, נקבע בפסיקה כי אפשר שחוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על עובד השותף לסודות המפעל או שהוא איש סודה של ההנהלה.

העובדות ליאת ראבל (להלן: "העובדת") היתה יועצת מס בהכשרתה אשר עבדה במחלקת הכספים בחברת "אמריקן ליזר" (להלן: "המעסיקה") כשנתיים עד אשר פוטרה. בעקבות הפיטורים הגישה העובדת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים. במסגרת ההליך המשפטי ביקשה העובדת לתקן את כתב התביעה ולתבוע גמול שעות נוספות והפרשי פנסיה. בית הדין התיר לעובדת לתקן את כתב תביעתה. העובדת טענה כי עבדה שעות נוספות רבות מעבר למשרה שסוכמה עמה ולפיכך תבעה תשלום הפרשי שכר וגמול עבודה בשעות נוספות בצירוף פיצויי הלנת שכר. מנגד, המעסיקה טענה בהתאם להסכם העבודה כי העובדת הסכימה שהיא אינה רשאית לעבוד שעות נוספות מעבר לשעות העבודה אלא אם קיבלה אישור לכך והעובדת מעולם לא נדרשה לעבוד בשעות נוספות ואף לא קיבלה אישור על כך. בנוסף, נטען כי העובדת היתה בתפקיד בכיר אשר דרש מידה מיוחדת של אמון וניתנה לה יד חופשית בגיבוש מסגרת עבודתה ולכן ממילא אין תחולה לחוק שעות עבודה ומנוחה. כמו כן, טענה המעסיקה כי העובדה לא פנתה בדרישה למעסיקה בכל תקופת העסקתה, דבר המוכיח כי מעולם לא התבקשה לעבוד בשעות נוספות. פסק דין בית הדין דחה טענות המעסיקה לעניין תשלום שעות נוספות לעובדת בהתאם לקביעות הבאות: בהתבסס

הכותבת – עו"ד במחלקת "כל עובד"מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2019 מאי 318 + נטו

תנאי עבודה

13

עדות עקבית. בנוסף, לא הוכח כי המעסיקה נקטה בהליכים משמעתיים כנגד העובדת למרות שלכאורה הפרה את התחייבותה שלא לעבוד בשעות נוספות לאל אישור ונראה כי הדבר תאם את רצון המעסיקה. נקבע כי העובדה שהעובדת לא עמדה על זכויותיה במהלך תקופת העבודה לא אמורה להיות לה לרועץ, שכן מעבר לכך שמדובר בזכות קוגנטית שעובד לא יכול לוותר עליה, הרי שבמקרים רבים עובדים לא מודעים לזכויותיהם או לא מעוניינים להתעמת עם המעסיק תוך כדי עבודה משותפת. לסיכום נקבע כי העובדת הוכיחה שעבדה בשעות נוספות לצורך מטלות שהוטלו עליה במסגרת תפקידה וכי נציגי המעסיקה היו מודעים לעבודתה בשעות אלה ובנסיבות אלו נפסק תשלום בגין עבודה בשעות החורגות מהיקף המשרה שנקבע לעובדת וזאת ללא פיצויי הלנת שכר נוכח התיישנות הזכות. לעניין פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה נקבע כי התביעה בגין רכיב זה נדחית היות והעובדת היתה אחראית על חשבות השכר ועד היום לא המציאה אסמכתאות על פוליסה קיימת פעילה ולפיכך אין לה להלין אלא על עצמה לעניין השלמה לפרשות לפנסיה בגין חצי שנה ראשונה להעסקה. לעניין פיצויי פיטורים נקבע כי העובדת קיבלה את הכספים שבקופה וכן הועבר לה בהמשך השלמה כספית ולכן אין חבות למעסיקה. , בבית הדין האזורי 32229-12-15 תקציר ס"ע לעבודה בת"א, על ידי כבוד השופט אלעד שביון, התובעת: ליאת ארבל, הנתבעת: אמריקן לייזר 18.09.18 בע"מ, ניתן ביום

יישום המאפיינים לעיל הוביל לקביעה כי לעובדת לא ניתנה האפשרות להחליט באופן עצמאי ואף לגבי חופשותיה היה עליה לקבל את אישור הממונה עליה מראש. בנוסף, שכרה היה גבוה משכר הממוצע במשק אולם, לא הוכח מה היה שכרם של יתר העובדים במעסיקה והיא לא זכתה לתנאי עבודה מיוחדים וגבוהים. עוד נקבע כי במסגרת התפקיד העובדת נחשפה מן הסתם לעניינה הכספיים של המעסיקה וממילא היתה זו האחרונה חייבת לתת אמון מלא בעובדת, אלא שמדובר במידת אמון רגילה הניתנת לכל עובד במהלך עבודתו ולא במידה מיוחדת של אמון כדרישת החוק. עוד נקבע כי לא התקיימה זיקה קרובה ומיוחדת של העובדת ל"תפקיד הנהלה" וכן לא הוכח כי היתה שותפה לסודות המעסיקה או כי היתה אשת סוד ההנהלה. העובדת לא שימשה כחלק משכבת ההנהלה הבכירה המזוהה עם המעסיק אלא היתה כפופה למנהלת חשבונות ראשית ולא היה לעובדת כל סמכות לקבוע מדיניות. בנסיבות אלו נקבע כי אין מקום להעסקת העובדת בשעות החורגות מהיקף משרתה מבלי שתוענקנה לה ההגנות שבחוק לרבות תשלום גמול בעד עבודה בשעות עודפות ונוספות. לעניין הטענה כי העובדת לא נדרשה לעבוד בשעות נוספות ולכן אינה זכאית לפיצוי נקבע כי דין טענה זו להידחות הואיל ולא היתה לעובדת ברירה אלא לעבוד שעות נוספות לנוכח היקפי עבודתה ורצונה להוכיח את עצמה. בנוסף, העובדת העידה כי הממונה עליה ביקשה שתעבוד שעות נוספות על מנת לבצע את כל המטלות שהוטלו עליה במסגרת תפקידה ועדות זו היתה

2019 מאי 318 + נטו

תנאי עבודה

14

תקופת המחלה של עובד במשכורת היא כל ימי מחלתו לרבות ימי מנוחה שבועית

| עו"ד מורן טימן גוגול |

תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים. לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים נדרש לקבוע האם יש לסווג את העובד כעובד במשכורת או כעובד בשכר, לאור ההגדרות שנקבעו בחוק דמי מחלה, לפיהן עובד במשכורת הינו "עובד שעיקר גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר". ההגדרה לעובד בשכר היא הגדרה שיורית, דהיינו, כל עובד שאינו עובד במשכורת. כמו כן, האבחנה שנקבעה בחקיקה בין סוגי העובדים נעשתה בהתאם ליחידת הזמן הבסיסית שבעבורה מקבל העובד את התשלום. מכאן עולה שעובד במשכורת הוא עובד שמשכורתו משולמת לו ללא זיקה למספר ימי העבודה שעבד בפועל בחודש נתון, ובלבד שנכח באותו החודש בימים ובשעות שבהם נדרש לעבוד בכדי לקבל את שכרו המלא. לעומת זאת, עובד בשכר הוא עובד שמשכורתו אינה משולמת על בסיס חודשי, אלא היא נגזרת משעות העבודה או מימי העבודה שעבד בפועל בחודש מסוים. לפיכך שכרו נתון לשינויים ותנודות מדי חודש, הכל בהתאם למספר הימים שעבד באותו חודש או בהתאם למספר השעות שעבד בכל יום. (ב) לחוק הגנת השכר, 24 בהתאם להוראות סעיף (להלן: "חוק הגנת השכר") נדרש 1958- התשי"ח מעסיק לפרט בתלוש השכר לגבי עובד במשכורת- היקף המשרה ולגבי עובד בשכר - הבסיס שלפיו משולם השכר. מתלושי השכר שצורפו עולה כי אכן

רקע עובדתי אילן חסן (להלן: "העובד") הינו נהג הסעות מיניבוס העובד בשירותי הסעות כפר שמריהו בע"מ (להלן: "המעסיקה") מאז עבר העובד 2017 . במהלך שנת 2002 שנת ניתוח ובעקבותיו יצא לחופשת מחלה חודשים. במהלך חופשת 7.5- ממושכת בת כ המחלה שולמו לעובד ימי המחלה להם היה זכאי על פי חוק, אך הצדדים חלוקים בשאלה האם זכאי ימים נוספים. לטענת 19.5 העובד לתשלום עבור העובד, הוא מועסק במתכונת שעתית, כפי שעולה מתלושי השכר המשולמים לו, שבהם הוא מוגדר כעובד בשכר שעתי וכי על המעסיקה לשלם בעבור ימי מחלה להם הוא זכאי ואשר לא שולמו 19.5 לו מכיוון שלא היו ימי עבודה. מנגד המעסיקה טוענת כי משכורתו של העובד איננה מתבססת על שעות העבודה שביצע בפועל, אלא היא משולמת לו על בסיס חודשי. לאור האמור הגיש העובד תביעה לתשלום דמי מחלה, בגין חלק מימי המחלה שלא שולמו לו לטענתו, במהלך תקופת חופשת המחלה. פסק הדין (להלן: 1976- ) לחוק דמי מחלה, התשל"ו 1() (ב 2 סעיף "חוק דמי מחלה") קובע כי "תקופת מחלה" תחושב ) לגבי עובד במשכורת –תהא 1( : לפי הוראות אלה תקופת המחלה כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה ) לגביי עובד בשכר שעבד עבודה 2( . שבועית וחגים מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה -

הכותבת – עו"ד במחלקת "כל עובד"מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2019 מאי 318 + נטו

תנאי עבודה

15

לאור זאת נקבע כי העובד מועסק בפועל כעובד במשכורת. משכך יש לקבוע כי תקופת מחלתו של העובד הינה של כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית. לכן לא נפל פגם בכך שהמעסיקה ספרה במסגרת ימי המחלה את ימי המחלה הקלנדרים של העובד ולא חישבה רק את ימי המחלה שבהם יכול היה העובד לעבוד בפועל. לפיכך התביעה לתשלום ימי מחלה נדחית. , בבית הדין האזורי 48713-10-17 תקציר ד"מ לעבודה בתל אביב -יפו, על ידי כבוד הרשמת רעות .הסעות כפר 1: שמר בגס, התובע: אילן חסן, הנתבעת 25/02/18- .חיים צדוק, ניתן ב 2 , שמריהו בע"מ

בהגדרת בסיס השכר המופיעה בשורת הפרטים האישיים מסווג העובד "כעובד שעתי". יחד עם זאת, מתלושי השכר עולה בבירור כי לעובד שולמה מדי חודש משכורת חודשית קבועה, וכמות השעות . אף דוחות 186 המופיעה חודש בחודשו היא של הדיווח לקווי הנסיעה שמבצע העובד, תומכים בטענת המעסיקה כי העובד הינו עובד במשכורת, שכן דוחות הנסיעה מעידים כי העובד אינו מדווח כלל על מספר השעות שבהן הוא עובד בפועל. צויין כי בית הדין קיבל את טענת המעסיקה לפיה הגדרת בסיס השכר כשעתי הינה טעות טכנית שמקורה בהנהלת החשבונות החיצונית ואין די בטעות טכנית זו כדי לשנות ממהותם ואופיים של יחסי העבודה או כדי לסווג את העובד כעובד בשכר.

2019 מאי 318 + נטו

16

ביטוח לאומי

מבוטחת ללא כל תקופת אכשרה, שקיבלה קצבת נכות כללית במשך ימים ספורים לפני גיל פרישה - זכאית לקצבת זקנה (הלכת שירזי אליס)

| רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה |

אישה פטורה מתקופת האכשרה אם היא אחד מהללו (ב) לחוק הביטוח הלאומי]: 246 [סעיף גרושה, אלמנה, עגונה, לא נשואה ונעשתה תושבת ישראל כשכבר הגיעה לגיל הקובע, בן זוגה אינו מבוטח, או שולמה לה קצבת נכות כללית בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה. תשתית עובדתית המבוטחת הגישה תביעה לקצבת נכות כללית כעקרת בית. זכאותה לתשלום קצבת נכות כללית החלה ביום .11/3/2010 .15/3/2010 ) ביום 62( המבוטחת הגיעה לגיל פרישה לאור הגיעה לגיל פרישה חדלה לקבל קצבת נכות כללית והייתה יכולה לקבל קצבת זקנה. תביעתה לקצבת זקנה נדחתה משום שלא צברה תקופת אכשרה כמתואר לעיל, וגם לא קיימה את

ניתן פסק דין של בית הדין הארצי 4.9.2018 ביום לעבודה בעניין שירזי אליס (להלן: "המבוטחת", ). מדובר בערעור של המוסד 41408-11-15 עב"ל לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") על קביעת בית הדין האזורי, שהעניק זכאות לקצבת זקנה מלאה ), אף 62( ומידית למבוטחת עם הגיעה לגיל פרישה שלא צברה תקופת אכשרה כלל, זאת עקב קבלת קצבת נכות כללית במשך ימים ספורים עובר ליום ההגעה לגיל הפרישה. רקע חוקי להלן שתי החלופות העיקריות לתקופת אכשרה (א) לחוק 246 לקצבת אזרח ותיק (זקנה) לפי סעיף הביטוח הלאומי: חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם 60 השנים האחרונות שקדמו לגיל 10 מבוטח בתוך חודשים שבהם היה אדם מבוטח, 144 המזכה, או אם רצופים ואם לאו.

 ornazachcpa@gmail.com הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי www.ahec-tax.co.il   רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il   חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

17

ועד 15/2/2010- לחודש קלנדרי אלא לחודש שהחל ב , והדגש הוא על עצם תשלום קצבת הנכות 15/3/2010 במהלך התקופה ולא על אורך התקופה שבה היא משתלמת, בתנאי שתהיה טרם ההגעה לגיל פרישה. בסוגיית ההתיישנות טוענת המבוטחת כי בהתחשב בנסיבות הקשות, לא ראוי שהמל"ל יעלה טענת התיישנות. החלטת בית הדין הארצי סוגיית ההתיישנות: אין חולק שהתביעה הוגשה לאחר חלוף המועד בתקנות (המועד הוא בתוך שנה ממועד קבלת הדחייה של המל"ל). בית הדין מציין כי היה על המל"ל להפעיל שיקול דעת. במקרה המתואר יש הצדקה להאריך את מועד הגשת התביעה. לחוק, בית הדין עומד על תכלית 246 באשר לסעיף החוק לפיו פטור מתקופת אכשרה נועד לוודא כי מבוטחת נכה, שהוכרה זכאותה לקצבת נכות כללית טרם הגיעה לגיל פרישה, "לא תיוותר ללא גמלת קיום... אלא תוכל להמשיך ולקבל באופן רצוף קצבת זקנה". היסטוריה חקיקתית של הסעיף מראה כי בעבר דרש חודשים רצופים לפחות של קצבת נכות 12 הסעיף בסמוך לגיל הפרישה כדי לפטור מתקופת אכשרה, שונה הנוסח והדרישה היחידה היא 2002 אך בשנת לעצם תשלומה של קצבת נכות "בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה". לדעת בית הדין, המשקל בחקיקה אינו מושם כיום על משך התקופה שבה שולמה קצבת נכות, אלא על "עצם תשלומה של קצבת הנכות לפרק זמן כלשהו, ובלבד שהיה זה מיד טרם מועד ההגעה לגיל פרישה". הערעור בסוגיה זו נדחה. ואולם בעניין ההתיישנות - אף שאין חולק כי ההלכה כיום היא כי יש סמכות לדון בתביעות שהוגשו

אחת מחלופות הפטור מתקופת האכשרה. הומלץ לה להגיש תביעה כעקרת בית עם הגיעה לגיל הזכאות חודשים). 8- שנים ו 68( המוחלט בחלוף כמעט שלוש שנים מדחיית תביעתה מהמל"ל כאמור, הגישה תביעה לבית הדין האזורי, ובה עתרה 15 לקבלת גמלת נכות רטרואקטיבית מרבית (בעבור החודשים טרם הגשת הבקשה לקצבת נכות, דבר שיפטור אותה מתקופת אכשרה) ולחלופין עצם קבלת קצבת הנכות ולו לימים ספורים בתכוף לפני גיל הפרישה - פוטר מתקופת אכשרה. דיון והחלטת בית הדין האזורי בית הדין קיבל ככלל את התביעה וקבע בעיקר כי: ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות להגשת תביעה חודשים כמופיע בחוק 12- לבית הדין מעבר ל בנסיבות חריגות - שהתקיימו. אין הצדקה ל"פרשנות הדווקנית" שמציע המל"ל, לפיה נדרש תשלום של חודש שלם של קצבת נכות כללית טרם ההגעה לגיל הפרישה כדי לפטור מתקופת אכשרה, ודי גם בתשלום קצבת נכות כללית בגין חלק מהחודש. בפועל הספיקה תקופת זכאות של ימים ספורים בלבד עד ההגעה לגיל פרישה. המל"ל ערער לבית הדין הארצי. טענות הצדדים בערעור (בתמצית) המל"ל טען כי לא ניתן להתגבר על עניין ההתיישנות, וכי דין התביעה להידחות על הסף בגינה. עוד טען המל"ל כי טעה בית הדין בפרשנות המקלה (ב), אלא 246 שנתן למונח "חודש" כמופיע בסעיף ימים רצופים, של 30 , ש"צריך חודש שלם מלא זכאות לתשלום". לטענת המבוטחת, בית הדין צדק בפרשנות שנתן. המילה "בתכוף" מלמדת כי המחוקק לא התכוון

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

18

בסוגיה זו ולהחזיר את הדיון להארכת מועדים לבית הדין האזורי, אשר אם יחליט לאשר את הארכת המועד - הרי תקום זכאות למבוטחת לקצבת הזקנה, וערעור המל"ל בתיק העיקרי יידחה.

לאחר התקופה המתוארת בחוק, בהתקיים טעם מיוחד (הנמקות נסיבתיות/ סוציאליות וכד'), הרי בין השאר משום שהתביעה הוגשה מבלי שהוגשה תחילה בקשה להארכת המועד - דעת רוב של שלושה שופטים נגד שניים, החליטו לקבל את ערעור המל"ל

126 החלת אכיפה של חובת הגשת טופסי מקוונים, שלוש פעמים בשנה

| רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה |

ביולי בכל שנה – דיווח לגבי החודשים 18 א. עד .)1 ינואר עד יוני של אותה שנה (מספר בינואר בכל שנה – דיווח לגבי החודשים 18 ב. עד .)2 ינואר עד דצמבר של השנה הקודמת (מספר באפריל בכל שנה (או לפי הארכה שניתנה 30 ג. עד לשידור הטופס למס הכנסה) – דיווח בעבור .)3 שנת המס הקודמת (מספר מתבצע ללא צורך 2- ו 1 מספר 126 שידור טופסי 126 בהתאמות הנדרשות בדרך כלל לפני הגשת טופס למס הכנסה. נעשה מיד לאחר ששודר 3 מספר 126 שידור טופס למס הכנסה ותואם בדיוק לטופס זה, 126 טופס למעט מספר התיק בביטוח הלאומי במקום מספר התיק במס הכנסה.

חלה חובה לפי חוק הביטוח 2016 החל משנת למוסד לביטוח לאומי 126 הלאומי להגיש טופס (להלן: המל"ל) שלוש פעמים בשנה. כמו כן נקבעו סנקציות שומתיות ועונשיות על מעסיקים ומשלמי פנסיה מוקדמת שלא ימלאו אחר הוראות החוק. כפי שנודע לנו, המל"ל עורך קביעות בהיעדר דוח למעסיקים ולמשלמי פנסיה מוקדמת שלא הגישו .2016 כנדרש החל משנת 126 טופסי רקע חוקי ) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי כל 1 (א 355 סעיף מעסיק (למעט מעסיקים במשק בית) או מי שמשלם פנסיה מוקדמת (עד גיל הפרישה) חייב להגיש למל"ל באופן מקוון דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת ששילם בגין עובדיו השכירים או אלו שבפנסיה מוקדמת, במועדים הבאים:

 ornazachcpa@gmail.com הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי www.ahec-tax.co.il   רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il   חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

19

מערכת כספת לגופים גדולים (לשכות שירות). טעינת קובץ באתר האינטרנט. דיווח בטופס מקוון באמצעות אתר התשלומים (למקרים חריגים שאינם משדרים). 126 מקרים שבהם אין חובת דיווח טופס לתקופה שבה דווחו בתיק הניכויים דוחות אי העסקה לכל תקופת הדיווח. דיווח עבור מקבלי פנסיה מעל גיל הפרישה כאשר אין חובת תשלום דמי ביטוח ואין תיק ניכויים במל"ל. דיווח על מבוטחים המסווגים כשכירים על פי התוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים וקביעת מעסיקים. עליהם חלה חובת דיווח רבעוני נפרדת .652 בטופס המל"ל אמור לשלוח מכתבים למעסיקים שלא . ככל שהמחדל לא הוסר, יבוצעו 126 הגישו טופס "קביעות", יוטלו קנסות, ויחלו הליכי גבייה ואכיפה.

לחוק הביטוח הלאומי קובע כי בהיעדר 357 סעיף דיווח כאמור – יכול המל"ל להטיל "קביעות דמי ביטוח בהעדר דוח". ) לחוק הביטוח הלאומי מטיל קנס על 1 (ד 398 סעיף יום ומעלה בהגשת הדיווחים כאמור. 60 איחור של חשוב לציין כי במקביל לקביעת חובת דיווח שוטף בוטלה החובה לתת דיווח 126 ורציף של טופסי פרטני של שמות המועסקים בגב טופס הניכויים ) למעסיקיהם של עד תשעה 102 החודשי (טופס עובדים. החובה לדווח בגב הטופס על בעלי שליטה נותרה בעינה. (ראו חוזר מעסיקים 126 הדרכים לשידור קובץ טופס :)19.7.2016 מיום 1463 ' מס באמצעות מערכת השכר. באמצעות מערכת "ייצוג לקוחות" למייצגים מקושרים. למעסיקים/ לשכות שירות/ מייצגים B2B במערכת המקושרים למערכת.

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

20

הלכת קיס – הטיפ למלצר או לאוצר? (או לביטוח הלאומי)

| רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה |

חרף קריאות חוזרות ונשנות למחוקק לפעול להסדרתו. לשאלת התשר יש השלכות על משפט העבודה, הביטוח הלאומי ודיני המס, היא נוגעת עובדים בענף המסעדנות 200,000- לזכויותיהם של כ ואלפי בתי עסק בענף, ולכן אין מנוס בלתי אם לקבוע הלכה חדשה בנושא. שימוש בכספי הטיפ על פי בית הדין כברירת מחדל נקבע כי בהיעדר התניה מפורשת אחרת, המעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר אך ורק לתשלום שכר עבודה לעובדי שרשרת השירות, אינו רשאי לשלם באמצעות כספי התשר תשלומי חובה, הפרשות לפנסיה או זכויות סוציאליות אחרות וחייב לכלול את התשר ברישומים שהוא חייב בהם לפי חוק הגנת השכר. עוד נקבע במישור דיני העבודה כי התשר נכלל בגדר שכר עבודה מכוח הוראות חוק שכר מינימום וכספי התשר הם הכנסת עבודה גם לגבי הפרשות לפנסיה, לחישוב פיצויים ועוד. תחולת ההלכה החדשה מאחר שהסדר זה חל על תשלום דמי הביטוח הלאומי, שלגביהם נערכת התחשבנות שנתית בכל שנת מס, וכדי לתת למחוקק שהות להסדיר את הנושא בדרך אחרת, מורה בית הדין כי ההסדר ייכנס

, ע"ע 44405-10-15 בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל בשני ערעורים 26.3.2018 ) דן ביום 28480-02-16 בשאלת התשר המשולם למלצרים בענף המסעדנות, 1.1.2019 ובתוך כך קבע הלכה חדשה בתחולה מיום לפיה כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי להכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר ועובדי שרשרת השירות מתשר צריכה להיחשב להכנסת עבודה מאת המעסיק. בית הדין משנה למעשה הלכות ידועות (ספארי הולדינגס, אסתר כהן ועוד) לפיהן קיים מבחן הוולונטריות ואופן הרישום בספרי העסק. בית הדין משנה גם את הקביעה לפיה תיתכן אפשרות של הכנסת עבודה של עובד שאינה ממעסיקו. בית הדין קבע כי תשלומי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב להכנסת המסעדה לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי, וכל הכנסה של מלצר ועובדי שרשרת השירות מתשר צריכה להיחשב להכנסת עבודה ממעסיקו, גם אם שולם ישירות למלצר מרצון ולא עבר דרך הקופה, גם אם שולם באמצעי נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה, ואף אם לא נרשם בספרי המסעדה. נשיא בית הדין פסק כי מוסד התשר, הרווח שנים רבות במציאות הישראלית, טרם הוסדר בחקיקה

 ornazachcpa@gmail.com הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי www.ahec-tax.co.il   רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il   חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

21

אלף 200- או ישלם לעובד עד סכום מרבי של כ לחוק הביטוח הלאומי. 369 ש"ח לעובד, לפי סעיף למעסיק יש זכות ערעור לתקופה מוגבלת על החלטת המל"ל. המלצות והשלכות בחינת הסכמי השכר – על מעסיקים לבחון את הסכמי השכר מול עובדיהם שכן אם לא ייקבע מפורשות אחרת בהסכם, על המעסיק לשלם את עלות המעסיק של דמי הביטוח הלאומי ושל תשלומי החובה הנוספים מעבר לתשר שהתקבל בפועל. השלכות מע"מ ומס הכנסה – כאמור, בית הדין חוזר כמה פעמים על הקביעה כי הוא משנה את ההלכה אך ורק בנוגע להשלכות משפט העבודה והביטוח הלאומי. לפיכך אנו קוראים לרשות המסים שלא לקפוץ על ההלכה החדשה כמוצאת שלל רב, ולא להתחיל בחיובי מע"מ בגין רכיב התשר.

, למעט ביחס לשני ההליכים 1.1.2019 לתוקפו ביום שנדונו בפסק דין זה שלגביהם יחול ההסדר החדש באופן מידי, על פי ההלכות הנוהגות בשאלת תחולתו ותחילתו של שינוי הלכה. תשלום דמי ביטוח וזכאות לגמלאות 1.1.2019 כמתחייב מפסק דין זה, החל מיום המעסיקים חייבים לשלם דמי ביטוח לאומי בעבור המלצר וכל שרשרת השירות, על פי השכר שכולל את התשר לפי חוק הביטוח הלאומי. מלצרים שזכאים לגמלאות מחליפות שכר כגון: תגמולי מילואים, דמי לידה, גמלה לשמירת היריון, דמי פגיעה, דמי תאונה ודמי אבטלה, תשולם להם הגמלה על פי שכר הכולל את התשר. עובד שקרה לו אירוע המזכה בגמלה, והמעסיק לא דיווח על המשכורת במלואה או בחלקה, או שלא העביר למל"ל את כל דמי הביטוח, המל"ל רשאי לתבוע מהמעסיק את היוון הגמלאות ששילם ו/

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

22

פרמיות ששולמו טרם שמירת היריון וחופשת לידה יובאו בחשבון לעניין דמי פגיעה

| רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה |

) קיבל 18129-08-16 בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל את תביעתה של ריקי כהן (להלן: 19.9.2018 ביום "המבוטחת") וקבע כי בתאונת עבודה שאירעה שלושה ימים לאחר ששבה מחופשת הלידה, יובאו בחשבון לעניין דמי הפגיעה גם פרמיות ששולמו למבוטחת טרם שמירת ההיריון והלידה. לחוק הביטוח הלאומי דמי פגיעה 98 על פי סעיף מחושבים לפי הכנסת המבוטח ברבע השנה שקדם לפגיעה. ● ● לחוק הותקנו תקנות בנושא 100 מכוח סעיף חישוב השכר הרגיל ונקבעו הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם החישוב לא ישקף נאמנה את שכר העבודה 98 לפי סעיף הרגיל של המבוטח. במקרה כזה יבחן המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל") מהי המשכורת בעד שעות העבודה הרגילות, שהייתה משתלמת בעד רבע השנה אילו העבודה הייתה מלאה, כמפורט בתקנה. ● ● רבע השנה לעניין חישוב שכר העבודה, הוא רבע בחודש שבו חל היום שבעדו 1- השנה שקדם ל מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה או החודש האמור ושני החודשים שקדמו לו לפי דמי הפגיעה הגבוהים ביותר. רקע חוקי ● ●

תמצית עובדתית ● ● המבוטחת עבדה כשכירה בחברה מסוימת. לפי חוזה ההעסקה שלה - שכר היסוד החודשי שלה ש"ח, בתוספת עמלות (בונוסים). 9,000 היה ● ● קיבלה מהמל"ל 9/5/2015 עד 3/2/2015 מיום גמלה לשמירת היריון. ● ● שהתה בחופשת 15/8/2015 עד 10/5/2015 מיום לידה וקיבלה דמי לידה. ● ● - שלושה ימים לאחר ששבה 18/8/2015 ביום לעבודה, נפגעה בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. ● ● פנה המל"ל למבוטחת וביקש 3.2.2016 ביום אישור מעסיק לגובה השכר שהיה משולם למבוטחת אילו עבדה באופן מלא בחודשים . היא התבקשה להמציא תלושי 5-8/2015 . המעסיק 1/2015 ועד 10/2014 שכר לחודשים לא שיתף פעולה עם המל"ל עקב סכסוך בין המבוטחת למעסיק. ● ● המל"ל קבע כי שכר המבוטחת ברבע השנה ש"ח. 37,365 שקדם לתאונה עמד על ● ● המל"ל חשד שהמבוטחת עבדה בחברה גם בתקופה שבה הייתה בשמירת היריון.

 ornazachcpa@gmail.com הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי www.ahec-tax.co.il   רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il   חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

23

● ● לאור תכלית זו נתקבלה התביעה והבונוסים האמורים נכללו בבסיס השכר המחושב לצורך גמלת הפגיעה בעבודה (על פי המשכורות והבונוסים שלפני שמירת ההיריון). בשולי הדברים ● ● במסגרת הטענות המשפטיות קובע בית הדין כי המל"ל לא התייחס כלל לטענת המבוטחת לעניין חישוב שכרה, ולמעשה קובע בית הדין כי דין התביעה היה להתקבל מידית. לפנים משורת הדין הוצע בפסק גם ניתוח משפטי להנמקתו. ● ● טענת המבוטחת כי השכר ערב יציאתה לשמירת היריון לא שיקף את היקף השתכרותה המלא התאורטי בשל מצבה הרפואי, ובשל כך יש להתחקות אחר שכרה המלא בחודשים מוקדמים יותר - נדחה.

המחלוקת ● ● לטענת המבוטחת, השכר הקובע ברבע השנה ש"ח (השכר 42,171 טרם התאונה עמד על .)1/2015 עד 11/2014 בחודשים ● ● לטענת המל"ל אין לקחת בחשבון תשלומים משתנים (פרמיות). דיון והחלטה ● ● המבוטחת קיבלה מדי חודש בונוסים שהיוו חלק אינטגרלי משכרה, ואין מדובר בתשלום ארעי. ● ● עיון בתלושים מעלה כי העמלות היוו מרכיב משמעותי בשכרה והיו כפופות למכירה אישית של המבוטחת. ● ● העיקרון הניצב בבסיס ההסדר הנורמטיבי הזה, תכליתו לפצות מבוטח בגין אובדן הכנסה אמיתי, שנגרם בעקבות פגיעה בעבודה.

נקבע כי על המל"ל להשיב למד"א דמי ביטוח לאומי שנגבו ביתר. אינו יכול להשתמש בזמן שחלף עקב מעשיו שלו כדי להעלות טענת התיישנות

אפוא להלום מצב דברים שבו המל"ל מבקש מציבור המעסיקים להמתין לפיתוחה של מערכת שעליה עבד ולאחר מכן מבקש לעשות שימוש בחלוף הזמן – שנבע, בין השאר, ממעשיו שלו – כדי להעלות טענת התיישנות.

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגיש המל"ל על ההחלטה כי עליו להשיב למד"א דמי ביטוח לאומי שנגבו ביתר וכי הוא מנוע מלתחום את התחייבותו להשבת דמי הביטוח רק לתקופה המוגבלת בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. נקבע כי לא ניתן

באדיבות מחלקת "דינים ועוד"מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

24

ודמי ההצמדה שיישאו תשלומי ההשבה. על כן, במסגרת הערעור שכנגד טען כי שגה בית המשפט בקבעו כי תשלומי ההשבה של דמי הביטוח לא יישאו ריבית והפרשי הצמדה, אלא יוצמדו למדד לתקופה של שלוש שנים טרם הגשת התביעה. דיון משפטי כב' השופט ד' מינץ פסק כי לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעות מכוח סעיף לחוק הביטוח הלאומי, אך בנסיבות העניין 362 שלפנינו צדק בית המשפט המחוזי בדחותו טענה זו, שכן בענייננו, התביעה של מד"א היא בגין תשלומי דמי הביטוח ששולמו בעד עובדיו. על כן, על אף שמדובר בתשלומים ששולמו על ידי מעביד, מד"א ) לחוק 3() (א 391 נמנה על הצדדים המנויים בסעיף הביטוח הלאומי בהיותו "תובע". עוד נקבע כי הטעמים העומדים בבסיס מוסד ההתיישנות שרירים וקיימים גם כאשר הרשות היא הנתבעת. ואולם, הרשות - בין שהיא מיוצגת על ידי פרקליטות המדינה, בין שלאו, כבמקרה זה - נדרשת, בבואה לטעון טענת התיישנות בהליך אזרחי, לבחון האם העלאת טענה זו עולה בקנה אחד עם חובות ההגינות והסבירות המוטלות עליה כרשות מנהלית, שכן מעבר לחובת תום הלב המוטלת על כולי עלמא, על המדינה מוטלת חובת הגינות מוגברת. בהמשך לאמור נפסק כי צדק בית המשפט קמא בקביעתו כי בנסיבות העניין המל"ל היה מנוע מלטעון להתיישנות. נפסק כי המל"ל היה מודע לקיומה של בעיית גביית היתר שנים רבות לפני פיתוחה של מערכת ההחזרים האוטומטית וכאשר הגיעו בקשות פרטניות להשבת תשלומי יתר, התבקשו הפונים להמתין עד לסיום פיתוחה של המערכת. לא ניתן אפוא להלום מצב דברים שבו המל"ל מבקש מציבור המעסיקים להמתין לפיתוחה של המערכת ולאחר מכן מבקש לעשות שימוש בחלוף הזמן - שנבע, בין

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים עסקינן בערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי במסגרתו התקבלה באופן חלקי תביעת מגן דוד אדום בישראל (להלן: "מד"א") נגד המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל (להלן: "המל"ל" או "המוסד"). פסק דינו של בית המשפט המחוזי דן בתביעת מד"א נגד המל"ל להשבת סכום ש"ח, שלטענתו נגבה ממנו ביתר 3,429,637 של במסגרת תשלומים ששילם כדמי ביטוח לאומי וכמס בריאות בעבור אלו מעובדיו שנעדרו מהעבודה מחמת פגיעה בעבודה, ושכרם שולם להם ישירות על ידו. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת מד"א להחזר בגין דמי הביטוח הלאומי ששולמו ביתר והוסיף כי המל"ל מנוע מלתחום את התחייבותו להשבת דמי הביטוח רק לתקופה המוגבלת בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה, משהוא עצמו עודד את המעסיקים שלא להגיש תביעות השבה, אלא להמתין לתחילת פעולתה של המערכת האוטומטית שעליה שקד. המל"ל טען כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי על תביעות השבה מכוח חוק הביטוח הלאומי לא חלות הוראות חוק ההתיישנות. מסקנה זו, נטען, מוטעית מיסודה, בהיותה בין היתר לא מעוגנת בדבר חקיקה או פסיקה כלשהו, ועומדת בסתירה להוראות חוק הביטוח הלאומי, להוראות חוק ההתיישנות, ולמהותו של הביטוח הלאומי ויסודותיו. לטענת המל"ל, בית המשפט המחוזי הסתמך על טענת השתק שיפוטי כבסיס לדחיית טענת התיישנות, ושגה בהבנת הרציונל להבחנה בין תביעות המל"ל כנגד מבוטחיו לדמי ביטוח, לבין תביעות נגד המל"ל להשבה. עוד נטען כי תוצאת פסק הדין היא עיוות, כאשר מחד גיסא, קיימת התיישנות בתביעות של המוסד לביטוח לאומי כלפי מבוטחים. מד"א טען כי הוא תומך יתדותיו במרבית פסק דינו של בית המשפט המחוזי, למעט בסוגיית הריבית

2019 מאי 318 + נטו

ביטוח לאומי

25

(א), אין תחולה להוראות 362 הסדר ספציפי בסעיף הכלליות הקבועות בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

השאר, ממעשי המל"ל עצמו - כדי להעלות טענת התיישנות. הדברים אינם עולים בקנה אחד עם חובות ההגינות האמורים המוטלים על המל"ל. בית המשפט העליון הוסיף ודחה גם את התביעה שכנגד, תוך שקבע, בניגוד לטענת מד"א, כי לא היה מקום לפסוק נוסף על סכום ההחזר הפרשי ריבית והצמדה מכוח חוק פסיקת ריבית והצמדה, (להלן: "חוק פסיקת ריבית 1961- התשכ"א )Lex Specialis( והצמדה"). כידוע, הסדר ספציפי ), אלא אם Lex Generalis( גובר על הסדר כללי ההסדר הספציפי נשלל במפורש. על כן, משעה שנקבע

תוצאה הערעור והערעור שכנגד נדחו. נקבע כי המל"ל היה מנוע מלטעון להתיישנות התביעה בשל חובת ההגינות המוטלת עליו כרשות ציבורית. , בבית המשפט המחוזי העליון, 5008/16 תקציר ע"א על ידי כב' השופטים נ' הנדל, ג' קרא, ד' מינץ, המערער: המוסד לביטוח לאומי, המשיב: מגן דוד 6.12.2018 אדום לישראל, ניתן ביום

2019 מאי 318 + נטו

26

דמי מחלה

חוק דמי מחלה וזכויותיו מנוצלים לרעה על ידי מספר הולך וגדל של עובדים

| עו"ד עופר יוחננוף |

הראשון, או כאלה שמגדילים את ימי הצבירה ימים ועוד. 90- מעבר ל הבעיה המרכזית היא שלא אחת מנוצלים החוק והזכויות לרעה על ידי מספר גדל והולך של עובדים. התיקון לחוק, שבשם הגנת פרטיותו של העובד השמיט את סיבת המחלה, רק העצים תופעה זו של שימוש לרעה בזכות וגרם לעלייה גדולה מאוד של עובדים "חולים". במגזר הציבורי אנו מדווחים מדי פעם על מחלת נהגי הקטרים,מחלת הטייסים,מחלת עובדי הנמלים ועוד ועוד. הלכה למעשה, מדובר מילה מכובסת לשביתה איטלקית בתחפושת, ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור הרחב. לדעתי, לארגון עובדים יש לא רק זכויות אלא גם אחריות, אבל מעולם לא מצאנו את ארגוני העובדים פועלים נגד אותן שביתות שהייתי מרשה לעצמי לכנותן "חצופות", שביתות שלא אחת משרתות את האינטרסים הצרים שלהם. הם גם לא בדיוק ששים להתעמת עם הוועדים החזקים. מרתיח להיווכח איך זמן קצר לאחר שסוגיה מסוימת שבמחלוקת באה על פתרונה, אפשר לברך

עד מתי יימשך המצב שבו עושים שימוש לרעה בזכות ואף אחד לא עושה דבר? האם קניינו של המעסיק הוא הפקר? והיכן הקול של בתי הדין לעבודה, שנחשפים לא אחת לתופעות מאוד לא רצויות מצדם של עובדים?

בבסיסו נועד חוק דמי מחלה לשרת ערך סוציאלי אמיתי. עובד שאינו מסוגל להגיע לעבודה מאחר ופקדה אותו מחלה, לא יינזק באופן משמעותי עקב כך ויוכל לקבל תשלום ממעסיקו, אף על פי שלא עבד. בחוק נקבע מנגנון, ששונה בעת האחרונה, לפיו בגין יום המחלה הראשון לא משלמים, בגין היום השני מערך יום העבודה 50% והשלישי למחלה מקבלים והחל מהיום הרביעי מקבלים תשלום מלא. החוק קובע מכסת צבירה של יום וחצי לכל חודש של מחלה ימים. קיימות נגזרות של חוק 90 עד למקסימום של דמי מחלה גם למחלה של קרובים/ סמוכים לעובד/ת כמו מחלת ילד, מחלת בן זוג וכדומה. קיימים גם הסכמים קיבוציים ספציפיים שמשנים לטובת העובדים את ההסדר הקיים, למשל כאלה שמקנים לעובדים תשלום מלא החל מיום המחלה

הכותב - עו"ד ונוטריון, מומחה ליחסי עבודה, דיני עבודה, וניהול סיכונים בעולם העבודה