ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מקרקעין פסקי דין

82 2024 יוני 573 ידע למידע

בהמשך לאמור, נקבע כי בחינת הקריטריונים בנוגע לעמידת המוסד בהגדרה של "מוסד מתנדב לשירות הציבור", תיעשה באופן מצטבר, כאשר היותה של פעילות "חשובה ומבורכת" אינה מהווה עילה לקבלת ההנחה האמורה. גוף מסחרי יכול לעסוק בפעילות חברתית ראויה, מבלי להפוך להיות גוף מתנדב. היותו של מוסד "מלכ"ר" או זכאותו לפטורים אחרים על פי דין, אינה מחייבת או מזכה אותו באופן אוטומטי במתן פטור מתשלום ארנונה. הקריטריונים בנוהל הם ברורים, עניינים, גלויים ושווים. על יסוד האמור, נדחו בחלוף השנים עתירות רבות שעניינן אי־עמידה בקריטריונים בבקשה למתן פטור מוסד מתנדב, כאשר הפעילות הוגדרה כעסקית בעיקרה. עיקר ) הן מפעילות 89% הכנסותיה של העותרת ( מעונות היום, כאשר התמורה שהיא גובה 50% מההורים, הצרכנים, אינה נמוכה ב־ ממחירי השוק. העותרת אינה מתיימרת לסתור מצג עובדתי זה, אלא טוענת שיש להבחין בין סוגי הפטורים השונים, כאשר לשיטתה, לא יכול להיות כי בשל "ויצו א'", פעילות המעונות, לא תזכה "ויצו ב'", הפעילות ההתנדבותית, להנחה בארנונה. ברור לכל כי פעילותה של העותרת מבורכת היא, אך אין זה אומר שניתן להמציא עבורה כללי פרשנות חדשים. מדובר בפעילות של גוף המבקש לקבל פטור "מוסד מתנדב לשירות הציבור" בשוק עסקי־מסחרי, כאשר היקף התמורה המתקבל אינו משקף פן התנדבותי.

עתירתה את העתירה בנצרת ואת פסק דין העליון בעניין ויצו, והעובדה שאחרי פסק דין העליון בעניין ויצו ביקשה למחוק את העתירה בנצרת. עניינה של העתירה דנן זהה ועוסק בסוגיית מעונות יום, וכן ענייננו זהה למעשה לעניין הנכס המצוי בראמה, בעתירה שבמחוז צפון; שכן נכס זה היה מובחן מיתר הנכסים בכך ששימש רק לפעילות של העמותה, בדיוק כמו הנכסים בעתירה דנן, ולכן הטענה המרכזית שנגעה לו היא אותה הטענה העומדת בהליך דנן – אופן השפעת הפעלת המעונות על ידי העותרת על עצם הגדרתה כ"מוסד מתנדב לשירות הציבור" לפי הנוהל. בית המשפט העליון הבהיר בפסק דינו בעניין ויצו כי (י) לפקודת מסי 5 דרך הפרשנות של סעיף העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) היא דו־ שלבית, תחילה בראייה ארצית ורק לאחר מכן, ככל שנמצא ש"המוסד" אינו עונה על ההגדרה בדין, יש לבחון את הנכס לגופו, וזאת, כאמור, בשונה מפרשנותו של בית המשפט בנצרת. משום כך, הטענה המרכזית של העותרת בדבר השפעת המעונות ו"צביעתם" את פעילותה של ויצו כפעילות מסחרית הועלתה אף בעתירה הקודמת, כאשר בית המשפט המחוזי בנצרת לא הספיק לחוות דעתו בעניין לאור בקשת המחיקה המוסכמת. מחדל זה של העותרת מצטרף למחדליה הנוספים, כמו אי צירוף הרשויות המקומיות כמשיבות במעמד הגשת העתירה, שהן "הנפגע" המרכזי מקבלתה, כיוון שמכספי הארנונה שלהן תינתן ההנחה, לו תתקבל העתירה.