ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2024 יוני 573 ידע למידע 39

ב"בית" בישראל. במקרים מסוימים, אף אם נדירים, ניתן "להתגורר" גם בשתי דירות ויותר. כאשר זהו המצב, וכל עוד אין הוראה אחרת לסתור, יש להעניק את הפטור המבוקש. זאת ועוד, נקבע כי ניתן להקיש לעניין דנן מהמקרים שעוסקים בשאלת "מרכז החיים" של הנישום. בפסיקה כבר נקבע כי לנישום יכול שיהיו שני מרכזי חיים בעניין חסארמה). 7719/21 מקבילים (ע"א אם ייתכנו שני מרכזי חיים מקבילים, ודאי שייתכנו שני "בתים" מקבילים, שהנישום מתגורר בהם. אך הגיוני הוא שלאדם בעל שני מרכזי חיים, יהיה "בית" בכל מרכז חיים. בכך נסתרת הטענה העיקרית של המנהל בסיכומיו. אף אם מדובר במקרים נדירים, ייתכנו מקרים שבהם בני זוג מתגוררים בשני "בתים", בשתי ארצות שונות, ואין בעובדה זו לבדה כדי לשלול את מתן הפטור. יש לבחון בחינה עובדתית אם אכן רכיבי הפטור מתקיימים ואם אכן בני הזוג מתגוררים יחדיו בדירה, ואין לדחות את מתן הפטור אפריורית עקב הימצאותם של "בתים" מקבילים בעולם. יתרה מזו, נקבע כי אין בכך להפלות את תושב ישראל אל מול תושב החוץ. כשם שהמנהל אינו בוחן אם תושב ישראל, , 21 שמבקש להשתמש בפטור לפי תקנה מתגורר במקביל בבית קבע בחו"ל, כך אין לבחון אם תושב החוץ, שמבקש להשתמש , מתגורר במקביל 21 בפטור לפי תקנה בבית קבע בחו"ל. "חזקת הימים" היא חזקה חד-כיוונית, כך שבהחלט ייתכן שתושב ישראל יבלה רוב ימיו בחו"ל,

רק ביחס לבני זוג אשר מתגוררים יחד בדירת מגורים שהיא דירת הקבע העיקרית לא נועדה 21 שלהם בפרק זמן נתון. תקנה לחול על מגורים משותפים במספר מקומות מגורים שייחשבו מגורי קבע, בין שבישראל ובין שבחו"ל, באותה תקופת זמן. תכלית התקנה מובילה לפרשנות מצמצמת ביחס לתושבי חוץ, כזו שתייצר שוויון ביחס לתושבי ישראל. בית המשפט פסק: כב' השופטת י' סרוסי פסקה כי יש לקבל לחוק מיסוי 9 את הערר. במסגרת סעיף מקרקעין (שבח ורכישה), הוגדרה "דירה יחידה", שהיא דירת המגורים היחידה לתקנות מס 21 של הרוכש בישראל. תקנה רכישה קובעת כי: "על אף האמור בתקנה מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים 20 ללא תמורה לבן-זוג המתגורר יחד אתו בדירה, פטורה ממס רכישה". כלומר, על המבקש פטור לפי תקנה זו, לעמוד בתנאים מצטברים. המחלוקת היא ביחס לתנאי הרביעי, ובשאלה האם בני הזוג מתגוררים יחד בדירה. בעוד העוררת סוברת כי היא הוכיחה מגורים משותפים בדירה, לעמדת המנהל, ניתן להתגורר רק במקום אחד עיקרי, ומקום המגורים העיקרי של בני הזוג הוא בשווייץ. נקבע כי לא נמצא ולו רמז לעמדתו של המנהל, לא בלשון התקנה ולא בכל מקור חיצוני אחר. בלשון התקנה ובפסיקה אין כל זכר לתנאי ולפיו ניתן להתגורר אך ב"בית" עיקרי אחד. בהתאם ללשון התקנה, כל שנדרש הוא מגורים בדירה. אין בעצם קיומם של מגורים ב"בית" בחו"ל, כדי לסתור בהכרח מגורים