ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין מאמרים

42 2024 מאי 572 ידע למידע

הריסת הבניין או קריסתו. ואולם, בהתאם במקרים שבהם 6005/24 להחלטת מיסוי דירת המגורים הופכת ל"זכות אחרת" כאמור, שלא מרצון בעל הזכויות ועקב כוח עליון, יראו בכל זאת בזכות "יחידת מגורים" לעניין הזכאות לפטורים בפרק של פינוי בינוי בחוק מיסוי מקרקעין, וזאת חודשים ממועד הקריסה, 12 לתקופה של ובלבד שיוכח על ידי בעלי הזכויות כי לא עלה בידם למנוע את קריסת הבניין תוך מאמץ סביר מצידם. ואולם, הפטור של פינוי בינוי לפי סעיף כב לחוק מיסוי מקרקעין יוגבל למקרים 49 שבהם החתימה על ההסכם מול היזם נעשתה תוך שנה ממועד קריסת הבניין. – 392/24 החלטת מיסוי הענקת אופציה ייחודית לשוכר לחוק מיסוי מקרקעין קובע 2 פרק חמישי כי במתן "אופציה ייחודית", לא יוטלו מס שבח ומס רכישה בגין מתן האופציה וכי הפעולה האמורה תחויב במס רווח הון. ואולם, כדי שאופציה תיחשב אופציה ייחודית, נדרש בין היתר כי למקבל האופציה לא תינתן זכות חזקה במקרקעין. נקבע כי במקרה 392/24 בהחלטת מיסוי שבו מוענקת אופציה בנכס לשוכר הנכס, והחזקה בנכס מוענקת לבעל האופציה מכוח השכירות המוקדמת ולא מכוח האופציה, אזי לא יהיה בחזקה זו כשלעצמה לשלול את הסדרי המס המיוחדים החלים על אופציה ייחודית.

29313-07-22 ) ו"ע (נצרת חישמה נ' מדינת ישראל – משרד האוצר – מיסוי מקרקעין –לא ניתן להעלות בערר טענות חדשות שלא הועלו במסגרת ההשגה הוועדה קיבלה בקשה לסילוק הערר על הסף היות והעורר העלה במסגרתו טענות חדשות שלא הועלו במסגרת דיוני השומה וההשגה, ומשום שהערר והסעד המבוקש בו הפכו לתיאורטיים לאור הסכמת הצדדים. הוועדה הדגישה כי הערר אינו מהווה מקצה שיפורים לצדדים, וקבעה כי לא ניתן להרחיב במסגרתו את גדר המחלוקת ולהעלות טענות שלא הועלו על ידי העורר במסגרת ההשגה, ולא נדונו על ידי הערכאה המנהלית. 41183-09-23 ) ו"ע (באר שבע ספורטס נ' מנהל מיסוי מקרקעין באר שבע – המנהל רשאי לערוך תיקון שומה גם אם מתנהל ערר בעניינה, כאשר נפקות התיקון היא ביטול ההחלטה שעליה הוגש הערר המבקש הגיש ערר על החלטת המנהל בשומתו. ואולם, עוד לפני הגשת כתב תשובה, ביקש המנהל להשהות את הדיון בערר בשל תיקון שומה שהיה בכוונתו לערוך, מהטעם של טעות או הטעיה. מסמיך את 85 הוועדה קבעה כי סעיף המנהל לתקן שומה במועדים שנקבעו בסעיף, ככל שהתקיימו העילות והתנאים שנקבעו לכך, ביניהם הצורך בתיקון טעות. ההחלטה על תיקון השומה אינה תלויה בקיומו של הליך המתקיים בפני ועדת הערר, ואינה טעונה קבלת היתר מוועדת