ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2023 דצמבר 567 ידע למידע 157

לחשבונו הפרטי את הכספים שהתקבלו מהמשק והשימוש בו. זוהי למעשה חלוקת העיזבון. אלמלא הסכסוך המשפטי שפרץ 2012 בין השניים, ושבגינו הוגשה בשנת התביעה לבית המשפט למשפחה, אפשר שהם היו ממשיכים באותה מתכונת של בעלות משותפת בזכויות במשק עוד שנים השנים שקדמו 20 רבות, כפי שנהגו במשך לסכסוך המשפטי. די בכך שכל הערכאות שדנו בסכסוך בין העוררת לאחיה קבעו כי התקיימה ביניהם שותפות בזכויות במשק - בכדי שטענות העוררת בערר דנן יידחו. המשמעות של קביעות אלו היא כי העוררת ואחיה חילקו ביניהם את העיזבון במשך שנה במתכונת של שותפות במשק 20 כמעט ובפירותיו. פירוק השיתוף ביניהם בשל הסכסוך שפרץ ביניהם - אינו מבטל או מאיין את התנהלותם של העוררת ואחיה קודם לפרוץ המחלוקת המשפטית ביניהם. זאת ועוד, נקבע כי אף אחד מן המותבים לא קבע את מתכונת המיסוי החלה על העברת המשק במלואו לאח ותשלום הפיצוי לעוררת. ממכלול ההחלטות עולה כי המותבים סברו תחילה שחלה חובת תשלום מס בגין העברת הזכויות במשק במלואם לידי האח ותשלום הפיצוי לעוררת. עם זאת, בערעור סבר בית המשפט המחוזי כי יש לבטל את החלטת בית המשפט לענייני משפחה בדבר מסוגלותה של העוררת לקיים את המשק ולהותיר על כנה את הקביעה כי האח מסוגל ויכול לקיים את המשק. מטעם זה, דעת הרוב בערעור הייתה כי יש לבטל את החלטת בית משפט למשפחה בנוגע לאופן פירוק

לחוק 110 כאמור - ישולם מס. בסעיף הירושה נקבע כי נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים לפי הסכם ביניהם או על פי צו של לחוק הירושה קובע 111 בית משפט. סעיף כי ככל שאין הסכם בין היורשים בדבר חלוקת נכסי העיזבון, יחולקו הנכסים על פי צו של בית משפט, ומנהל העיזבון יביא בפני בית המשפט תכנית לחלוקת הנכסים. בית המשפט ינהג בנכסי העיזבון כפי שהורה המוריש בצוואתו בדבר אופן חלוקתם בין היורשים, אלא אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שישנן סיבות מיוחדות לסטות מהוראות הצוואה. מן הכלל אל הפרט נקבע כי אין לקבל את טענת העוררת שמדובר בחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון שנכפתה עליה. המוריש , וצו קיום הצוואה ניתן 1992 נפטר בשנת . חלוקת העיזבון הראשונה בין 1993 בשנת העוררת לבין אחיה, אירעה דה פקטו, לאחר שהוצא צו קיום הצוואה. העובדה שבשנת , לאחר מות המוריש, נדחתה בקשת 1993 העוררת ואחיה על ידי רמ"י לרשום אותם כבעלים משותפים במשק, לא מנעה בעדם מלנהוג בפועל כבעלים משותפים של המשק, ולחלק ביניהם שווה בשווה את השימוש במשק ואת הפירות שנבעו ממנו - כגון דמי שכירות, תשלומים שהתקבלו כתוצאה ממכירת זכויות במגרש הרחבה, פיצויים מרמ"י על הפקעת חלק משטח המשק, וכמו כן קבלת דמי שימוש על ידי העוררת מאחיה בגין מגוריו בדירת המגורים במשק. שנה נהגו העוררת 20- נקבע כי במשך כ ואחיה, דה פקטו, כבעלים משותפים במשק לכל דבר ועניין, כאשר כל אחד מהם מכניס