ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין מאמרים

56 2023 אוקטובר 565 ידע למידע

(ד) 14 ההסכם או לפתיחתו (ראו סעיף לחוק החוזים). לאחר חתימת הסכמי השומה מבקשת העוררת לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, ולהוסיף במסגרת הליך עוקף הסכם שומה, את נושא שווי הרכישה. דרך הילוכה זו של העוררת היא בעייתית, בלשון המעטה, ואינה עומדת באמות המידה הנדרשות במישור תום הלב". טענה נוספת שהעלתה העוררת הייתה בדבר קיומה של "הסכמה ג'נטלמנית" שהושגה בשיחות שנוהלו עם נציגי המנהל במהלך המשא ומתן, ולפיה שווי הרכישה יתוקן בהמשך. המנהל הכחיש את קיומה של הסכמה זו, ועמד על כך ששווי הרכישה היווה רכיב שנשקל במסגרת הסכמי הפשרה. הוועדה קבעה כי טענה של הסכמה בעל פה אינה יכולה לעמוד במישור היחסים מול רשות מדינית, שכן הסכמים מול רשות תמיד נעשים בכתב. הוועדה התייחסה לכך שהעוררת הייתה מיוצגת לכל אורך הדרך על ידי עורכי דין "מהשורה הראשונה", אשר בוודאי יודעים כי לא ניתן לקבל טענה שכזו. הוועדה הדגישה כי קבלת עמדתה של העוררת בדבר הסכמה בעל פה עם המנהל מתן גושפנקא להתנהלות משמעותה " קלוקלת שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות של שקיפות ומינהל תקין, ופותחת פתח מסוכן לעשיית עסקאות "מאחורי הקלעים" בלא יכולת לבקרה ." וביקורת

הוועדה קבעה כי העוררת אינה יכולה להישען על עילת הטעות. טענה לפגם ברצון מחייבת קיומו של קשר סיבתי בין הפגם לבין ההתקשרות בהסכם. היינו, לולא הטעות, לא הייתה העוררת מתקשרת בהסכמי הפשרה עם המנהל. בענייננו קבעה הוועדה כי העוררת התקשרה בהסכמי הפשרה מתוך ידיעה מלאה על אודות כל המחלוקות בין הצדדים, ובפרט הייתה מודעת עוד משלבי השומה הראשוניים, למחלוקת בעניין שווי הרכישה. אף על פי כן, בחרה העוררת להתמקד בשווי המכירה, שככל הנראה היווה את המחלוקת המרכזית בין הצדדים, ולא להעלות במהלך המשא ומתן טענות בעניין שווי הרכישה. הוועדה אף פירשה את התנהלותה של העוררת כעולה בקנה אחד עם חוסר תום לב: "הוויתור על דיון בנושא שווי הרכישה היה החלטה מושכלת שלקחה על עצמה העוררת: על מנת לזרז את העניינים ולא לגרום לפיצוץ המשא ומתן ביחס לשווי המכירה - שהיה הסוגיה הבוערת מבחינתה - העדיפה היא לא להתעסק בעניין שווי הרכישה. העוררת "לקחה סיכון", והניחה כי בהמשך תיפתח את נושא שווי הרכישה, לאחר שנושא שווי המכירה יהיה כבר "בכיס". על כן, אין בפנינו כל טעות העולה כדי פגם ברצון המצדיק את פתיחת הסכמי השומה. לכל היותר עסקינן בטעות בכדאיות העסקה, שאין בה כדי להביא לביטול