ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2023 פברואר 557 ידע למידע 61

מלמדים על הדיווח שהעביר האב לרשויות המס בתקופה הרלוונטית. אכן, הדיווח לרשויות המס אינו עדות לאמיתות תוכנו, אולם העובדה שזה היה הדיווח ב"זמן אמת" היא בעלת משקל מספיק בשלב הנוכחי. לעניין טענתו של המערער לאי- קבילותה של התעודה בשל הסייג לעדותם לפקודת הראיות) - 4 של הורה וילד (סעיף מקומה להתברר בהליך העיקרי. יתרה מזו, נקבע כי ניסיונו של המערער להצביע על התאמה לכאורה בין הכספים שהתקבלו לבין היקף הסחורות, מהווה למעשה גרסה כבושה, משום שבחקירתו הוא לא הצביע על גרסה סדורה המלמדת על ייבוא סחורה לארץ. גרסה זו נזכרה לראשונה במסגרת עיקרי טיעון שהגיש לבית המשפט המחוזי, ואינה נזכרת בהודעות הרבות שמסר קודם לכן במשטרה. לצורך שלב זה של ההליך, די אם כן בראיות שהוצגו כדי לבסס תשתית ראייתית לכאורית למודעותו של המערער בדבר "כוונה להסתיר". לנוכח כל האמור, נקבע כי אין להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה להרשעתו של המערער בתום ההליך, וממילא לקיומו של "פוטנציאל חילוט". אשר למידתיות הצווים הזמניים - נקבע כי באשר לטענה בדבר הכבדה של צווי הדיספוזיציה על פעילותה העסקית של החברה, לעת הזו נדמה שאין מנוס מכך, לצורך הבטחת האפשרות לחילוט הנכסים ככל שהנאשם ואביו יורשעו בדינם. נוסף על כך, יש ליתן משקל לטענת המדינה בדבר הבחירה באפשרות של צו איסור דיספוזיציה על מניות החברה, המקלה עם

נוסף על האמור, נקבע כי במסגרת הערכת הראיות לכאורה, ישנה חשיבות לבחינת מודעותו של הנאשם לביצוע העבירה של ) לחוק 1 (א)( 3 הלבנת הון. בעניין זה, סעיף איסור הלבנת הון דורש כוונה מיוחדת, ולפיה הפעולה ברכוש האסור נעשתה, כלשון הסעיף, "במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו". בעניין קוכמן נקבע כי: "הפקדת כספים שמקורם בפעילות בלתי חוקית בחשבון בנק שבו כספים כשרים היא אחת הדוגמאות המובהקות למקרה שבו הנסיבות מלמדות על קיומה של 'כוונה להסתיר' במטרה לנתק את הזיקה בין המקור האסור של הכסף לבין המשך השימוש הלגיטימי בו" ). נקבע כי בעת הזו הפערים 365/21 (ע"פ שעליהם הצביעה המדינה בין הראיות לכאורה באשר להיקף הסחורה שיובאה לבין היקף התשלומים שהועברו לחשבון החברות שבבעלות המערער, מצדיקים את ההחלטה שהתקבלה בדבר מתן הצו לחילוט זמני של הנכסים. בנסיבות דנן, די בראיות הלכאוריות שהוצגו הן בנוגע למעשיו של האב לצורך הסתרת הנכסים מנושיו, והן בנוגע למודעותו של המערער לכך, לרבות האפשרות שעצם את עיניו. הראיות הלכאוריות שהוצגו, מלמדות על כך שהאב הורה לחברות הלקוחות להעביר כספים לחשבונות הבנק של החברות שבשליטתו של המערער בארצות הברית. יש לכאורה קושי של ממש בגרסתו של המערער כי הכספים שהתקבלו הועברו בתמורה לסחורה בהיקף מתאים, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם תעודת עובדת הציבור ועם הודעתו של עמיל המכס. אלו