ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2022 נובמבר 554 ידע למידע 73

בשוק החופשי. לא ברור, אם בסופו של דבר סבלה המערערת ממפח נפש, או אולי חוותה שמחה מופחתת מעט, בשל "עסקת הזהב" שעשתה. נוסף על כך, אין להתערב בקביעות בית המשפט, שלפיהן אין מקום להשבת שכר הטרחה או לפסיקת פיצוי עונשי. עם זאת, הנימוקים באשר לשלילת הפיצוי בגין רכיב הפער בגובה המס, שונים מאלה של בית משפט קמא. מסקנת בית המשפט קמא בנדון נשענת על קביעתו בדבר היעדר קשר סיבתי בין הרשלנות לבין ההפסד של פער המס. הנימוק המרכזי לכך הוא שבית המשפט לא ראה כתרחיש ריאלי את "פיצוץ" העסקה, אף לו הבהיר עורך הדין לבנה של המערערת שייתכן שיחויב במס גבוה יותר. בית המשפט קמא בחן את הדברים באספקלריה של מוכר סביר, בנסיבות דומות, וסבר שכאשר ממילא . מיליון ש"ח הייתה 2.2 גם התמורה של גבוהה בהרבה משווי השוק, הייתה העסקה יוצאת אל הפועל בכל מקרה, אף אם נטל המס העודף היה נופל על כתפי המערערת, בהנחה שלאודר לא היה מסכים להגדיל את התמורה. נקבע שאין זה מדויק, בנסיבות הספציפיות, לומר כפי שהעיר בית המשפט קמא כי "על מנת לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין רשלנותו של הנתבע לנזק שנגרם לתובעת, יש הכרח בהוכחת כמה השערות היפותטיות של 'אילו'..." בנה של המערערת דרש כי יוותר בידו סכום נטו של שני מיליון ש"ח. נכונותו ליישם את העסקה בסכום מיליון ש"ח קשורה במישרין ונובעת 2.2 של מאותה "הבטחה" שנתן עורך הדין, ולפיה ש"ח, בהתאם 165,000 המס הצפוי הוא לחישוב של דירת מגורים. העסקה נחתמה

את הבית כבית מגורים והטילו על העסקה ש"ח. המערערת טענה כי 541,670 מס בסך הערכת החסר של גובה המס אשר בו תחויב העסקה נעשתה מתוך התרשלות מקצועית, וכי עליו לפצותה על הפרש המס. כמו כן, ביקשה פיצוי על הטירדה ועל עוגמת הנפש שנגרמו לה, ואף פיצויים עונשיים. בית משפט השלום פסק שעורך הדין אכן התרשל, אך דחה את טענת המערערת כי בשל התרשלותו האמורה של עורך הדין יש לחייבו להשיב לה את שכר הטרחה ששולם על טיפולו בעסקה. עוד נדחתה הטענה שיש להטיל עליו פיצוי עונשי. התביעה לפיצוי על הפער בגובה המס, נדחתה בשל הקביעה בדבר היעדר קשר סיבתי בין הרשלנות ובין הנזק. רכיב יחיד שנקבע כי הוא בר פיצוי, הוא עגמת הנפש שנגרמה, וזו הועמדה על ש"ח, בשל המידע השגוי שבנה 30,000 קיבל מעורך הדין. בית המשפט פסק: כב' השופט א' ואגו פסק כי יש לקבל את ערעורו של עורך הדין על חיובו בפיצוי המערערת על עגמת הנפש, מהטעם הפשוט שהיא כלל לא העידה במשפט, לא סיפרה על עגמת הנפש, ככל שנגרמה לה, וככל ראש נזק אחר – מדובר בעניין הטעון הוכחה וביסוס, וכאלה לא באו בפני בית המשפט. אף לא מדובר בעניין שבאופן אינהרנטי מלמד על קיום נזק לא ממוני. עסקינן בחוזה מסחרי, שגובה המס שנקבע עבורו היה מעבר למה שחושב בידי עורך הדין. התמורה הסופית לא עמדה בציפיות הראשוניות של המוכרת, אולם, כפי שנקבע, גם תמורה זו עמדה על יותר מכפליים משווי הנכס