ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

74 2022 נובמבר 554 ידע למידע

את הצעתו כדי "לנטרל" את הפרש המס, נדחתה עובדתית כלא מוכחת. אפילו כאשר נרטיב זה נשקל, היה זה על בסיס הקביעה הברורה והנחרצת שלפיה הדרישה הייתה ונותרה ל"נטו" של שני מיליון ש"ח. זהו, אם כן, נזק מוכח, וכזה הנובע מאותה רשלנות. במילים פשוטות - המערערת קיבלה בפועל פחות כסף ממה שהתנתה בו את הסכמתה לחתום על החוזה. הפסד זה, הפער, רובץ לפתחו של עורך הדין, וזהו נזק בר פיצוי לשם השבת מצבה של המערערת לקדמותו. קרי - השבת משוואת האיזון ההסתמכותי על כנה: הסכמה להתקשרות חוזית למכירת הבית בתמורה לסכום נטו - לאחר מס. עוד נקבע (בדעת רוב, כנגד דעתו החולקת של כב' השופט י' דנינו) כי אשר לחלקו של בנה של המערערת באירוע - אכן לפתחו נפל אשם תורם, המיוחס לאמו, וזאת מהנימוקים שנתן לכך בית המשפט, מאחר שהיה ער לאפשרות שהנכס לא יוכר כדירת מגורים. לפיכך נקבע לקבל את ערעורה של המערערת ולחייב את עורך הדין לפצות ש"ח) 376,670 אותה בסכום הפרש המס ( אחוזים של אשם תורם - סך 20 ובניכוי ש"ח. מנגד יש לקבל, חלקית, 300,000 של את ערעורו של עורך הדין ולבטל את חיובו בנזקי עגמת הנפש של המערערת. עורך הדין ואיילון – המבטחת, יחויבו בהוצאות ש"ח. 10,000 המערערת בסכום כולל של נוסף על האמור קבע כב' השופט י' דנינו כי בנה של המערערת דרש שייוותרו בידי המערערת שני מיליון ש"ח כתנאי לביצוע העסקה. דרישה זו שימשה יסוד לסכום העסקה, ומשהתברר כי בשל התרשלותו

והשתכללה וזהו מעשה עשוי. לבנה של המערערת לא היה הכוח המשפטי לבטל את ההסכם או לשנותו בדרך של דרישת תוספת תמורה כאשר התגלה שיוותר בידו סכום הנופל מסכום "הנטו" האמור. אין צורך בהשערות היפותטיות ובתרחישים של "אילו" המערערת הייתה מקבלת את הסכום של שני מיליון ש"ח כפי הדרישה הנחרצת שהציג בנה, אלמלא טעותו של עורך הדין, שלגביה נקבע שהיא מהווה התרשלות מקצועית. בפועל - התמורה שקיבלה היא מופחתת בשיעור אותו הפרש במיסוי, והגריעה מנכסיה – מהתמורה שבאה לכיסה, נגרמה חד משמעית וקשורה סיבתית ובאה בעטיו של אותו מצג רשלני שנעשה בידי עורך הדין. יתרהמזו, נקבע כי ההשערהשמאהמערערת הייתה מתקשרת בעסקה גם אלמלא המצג הרשלני ומסכימה לשלם מס גבוה, משום שהתמורה גבוהה ממחיר השוק, כשמה כן היא - השערה ואומד דעת היפותטי של הלך רוחה, ומשום "כניסה לכיסה" ולשיקוליה. מדוע יש להעדיף השערה והיפותיזה על פני עובדה מוכחת, שנקבעה חד משמעית, ולפיה - בבסיס גמירות הדעת שלה עמדה הידיעה וההסתמכות על הותרת שני מיליון ש"ח באמתחתה. העובדה שהעסקה עדיין נותרה רווחית ובמחיר מצוין ביחס למחיר השוק, אינה מעניינו של המעוול - הרשלן. האם "חטאו" מלבין כשלג משום שחסרון הכיס שגרם אינו קריטי? התשובה לכך שלילית. הכלל הידוע של "ברי ושמא, ברי עדיף" יפה לעניין דנן. החלופה ההיפותטית הנוספת, ולפיה ייתכן שלאודר היה מגדיל