ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2022 אוקטובר 553 ידע למידע 83

כי באותה עת מצבו הכלכלי לא היה טוב וכי הוא אף חתם על הסכם הלוואה חודש לפני מכירת הנכס כדי שיהיה לו כסף לצורכי קיומו, ועל כן שמח על ההזדמנות למכור את הנכס. אלא שאת טענתו הלאקונית בדבר מצבו הכלכלי לא תמך העורר בשום מסמך או אסמכתה. העורר טען כי נטל הלוואה שנה, 20 של חצי מיליון ש"ח, לתקופה של והתחייב לרשום משכנתה מדרגה ראשונה לטובתו על הנכס. עם זאת, העורר לא הציג רישום של משכנתה כלשהי על הנכס. מנגד, בהסכם המכר אשר נחתם חודש ימים לאחר החתימה על הסכם ההלוואה, הצהיר העורר כי הנכס נקי מכל שיעבוד או משכנתה. לפיכך נקבע כי לא ניתן ליתן אמון בגירסת העורר ולפיה היה נתון במצב כלכלי לא טוב. העורר הוא איש עסקים, גם אם אינו עוסק בנדל"ן. שורת ההיגיון והשכל הישר שוללים את האפשרות לקבל את גרסתו ולפיה רכש את נכס המקרקעין מושא הערר דנן "בזול", כפי טענתו, ומכר שנה – בהפסד. העלאת 18 אותו, בחלוף טענה בעלמא על ידי העורר, שלפיה היה כביכול "לחוץ על כסף" - בלא כל פירוט, בלא כל הסבר מינימלי - מתוך אמירה כללית בדבר חובות, וגם "חתונות יש לי הרבה" - אין בה כדי להביא להרמת נטל הראיה לצורך הוכחת תום הלב בקביעת התמורה בהסכם המכר. זאת ועוד, אין לקבל את טענת העורר ולפיה די היה בכך שהרוכשים שלחו, כביכול, את התדפיס מאתר רשות המיסים בדבר העסקה משנת בחלקה הסמוכה - ובכך היה די 2012 מבחינתו כדי להסכים לתמורה שהוצעה על ידם. גרסה זו אינה אמינה.

תצהיר עדות ראשית מטעמו וממילא עו"ד ויינברג לא התייצב לדיון ההוכחות. מחדלו זה של העורר מלהביא לעדות בפני ועדת הערר את עורך הדין ויינברג - נראה תמוה ומוקשה. עניין זה הוא בעוכריו של העורר. העורר אף לא הביא לעדות את הרוכשים, כדי לבסס את טענתו ולפיה כביכול הם אלו שפנו אל בא כוחו - עו"ד ויינברג, באופן עצמאי ויזום, וביקשו לרכוש את הנכס. לא הוצגה גם כל ראיה או עדות לכך שהרוכשים הם אלו שהפנו כביכול את העורר לאותו פלט עסקאות מאתר רשות המיסים. מחדלו של העורר מלהביא בפני ועדת הערר את עדותם של הרוכשים - היא עוד יותר בעייתית ומוקשית. הרוכשים הם הצד לעסקה, אשר נטען כי התמורה בה נקבעה בתום לב. עדותם היא עדות רלוונטית, נדרשת וחיונית, ואי-הבאתם לעדות יוצרת חזקה לפיה אילו היו מוזמנים לעדות - הייתה עדותם פועלת לחובתו של העורר. נוסף על האמור, נקבע כי לכתב הערר צורף תדפיס "מידע נדל"ן" מאתר רשות המיסים , ובו צוין כי 2012 המתייחס לעסקה משנת ש"ח 775,000 שולמה תמורה במזומן בסך עבור מקרקעין בייעוד למגורים. אף כי תדפיס זה לא צורף למי מתצהירי העדות הראשית מטעם העורר – ניתן להניח כי זהו התדפיס שאליו התייחסו העורר והעד בתצהיריהם. עם זאת, תמוה עד מאוד מדוע לא צורף התדפיס הנטען לתצהירי העורר, ותמוה עוד יותר מדוע העורר לא מצא לנכון לציין כי אותה חלקה סמוכה לנכס מושא הערר, נמכרה כשנה מאוחר יותר תמורת ש"ח במזומן. העורר טען 2,750,000 סך של