ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

64 2022 מאי 548 ידע למידע

הנטל לדווח דיווח אמת ועל פי הדין. המנהל רשאי, אך אינו חייב, לבדוק את השומה (ב) 78 העצמית של נישום - הוראת סעיף לחוק, ואף ידוע לכל כי משאבי המנהל אינם מאפשרים לו לבדוק את כל השומות המוגשות למשרדיו וכי חלק מן השומות העצמיות עוברות ב"מסלול ירוק". על כן ודאי שאין לייחס "אשם תורם" למנהל אך בשל כך שלא גילה את הטעות של העורר. שנית ועיקר - שעה שהמנהל לא טיפל כלל בשומת מס השבח של העסקה , אין בכך ולא כלום עם השומה 2010 משנת . 2018 הנוגעת לעסקה השנייה משנת משכך, נפסק לדחות את הערר ולקבוע כי החלטת המנהל בהשגה תעמוד בעינה וכי שווי הרכישה שייקבע בגין מכירת מחצית ש"ח. העורר 0.01 החנות השנייה יועמד על חויב בהוצאות המנהל ובשכר טרחת עורך ש"ח. נקבע שיש 50,000 דינו בסך כולל של מקום לפסוק הוצאות על הצד הגבוה לאור התנהלות העורר, לאור העובדה כי לא הייתה בפיו כל טענה עניינית, ובעיקר בשל כך שהטענות שהועלו על ידי העורר אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות של הגינות ותום לב.

מחצית משווי הרכישה לחנות השנייה, ולא "מנצל" את כולו בעסקת המכירה של החנות הראשונה. לפיכך אין כל בסיס לטענות העורר בדבר פגיעה בסופיות השומה או פגיעה בעקרון ההסתמכות, שכן 2010 שומת מס השבח של העסקה משנת - נותרה על כנה בלא כל שינוי, ולמעשה, הוא 2018 בשומתו של המנהל לעסקה משנת . 2010 אף חזר ונתן תוקף לשומה משנת אין לקבל את טענות העורר כי השומה מושא הערר אינה אלא ניסיון "לעקוף" את דיני ההתיישנות ולערוך תיקון שומה בדיעבד. כל שעשה המנהל בהחלטתו בהשגה הוא להביא בחשבון את עיוות המס שנוצר, וזאת לצורך גביית מס אמת בעסקה הנוכחית. דהיינו, החלטת המנהל מושא הערר עניינה העסקה הנוכחית ולא העסקה מן העבר. נפסק כי הן עקרון סופיות השומה והן אינטרס ההסתמכות של העורר לא נפגעו במאום בשל הוצאת שומת מס השבח מושא הערר. ספק גדול אם יכול להתקיים בידי העורר אינטרס הסתמכות שדיווחו הרשלני והשגוי יאפשר לו, בשנית, להתחמק מתשלום מס אמת כדין. יתרה מזאת נקבע כי אין כל יסוד לטענת העורר כי יש להטיל על המשיב "אשם תורם". העורר הוא זה שעל כתפיו מוטל

סוף דבר לסיכום, הערר נדחה.