ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2022 מאי 548 ידע למידע 63

של הוגנות וצדק חברתי העומדים בבסיס דיני המס, מחייבים כי ועדת הערר תשלול אפשרות של הכשרת התנהלות המעודדת דיווחים שגויים לרשויות המס והתחמקות מתשלום מס כדין. קבלת טענות העורר בערר דנן משמען כי נוסף על כך שהעורר לא שילם מס אמת במסגרת עסקת המכר וגרע מקופת הציבור מס 2010 משנת שחייב היה בו על פי דין – הוא לא ישלם מס אמת אף במסגרת עסקת המכר משנת נשוא הערר דנן מתוך גריעה ופגיעה 2018 נוספת בקופת הציבור, והכול בשל רשלנותו שלו בהצהרתו בעסקה הראשונה. זאת אין לקבל ואין להתיר. זאת ועוד, נקבע כי המנהל, בשומת מס השבח שהוצאה לעורר בגין מכירת מחצית החנות השנייה - לא תיקן את שומת מס השבח בעסקת מכירת החנות הראשונה, שכן המועד לתיקון שומת מס השבח של לחוק 85 העסקה הראשונה, לפי סעיף - חלף. המנהל מיסה את עסקת מכירת מחצית החנות השנייה בהתאם לנסיבותיה, נתוניה הנכונים ועל פי הדין - דהיינו: בנסיבות שבהן מוצה מלוא שווי הרכישה, מחייב הדין כי ישולם מס אמת וכי חישובו ייעשה על פי עקרון רציפות המס. כך פעל המנהל, ולא נפל פגם בהחלטתו זו בהשגה. למעשה, העורר הוא שייחס בהצהרתו על את כל שווי הרכישה 2010 העסקה משנת לחנות אחת מתוך השתיים. משמע כי בהצהרתו זו גילה העורר באופן מפורש את דעתו - ולצורך העניין אין חשיבות לשאלה מדוע נהג כך - כי אין לייחס לחנות השנייה שווי רכישה כלשהו, שאחרת היה "מותיר"

בהצהרתו על עסקת המכירה של החנות . על פי עמדת העורר 2010 הראשונה בשנת לא הייתה בליבו כוונה להונות את רשות המס ולהתחמק מתשלום מס, אך עם זאת דיווח שגוי זה הוא שהוביל לכך שהעורר לא שילם כלל מס שבח באותה עסקה, הגם שהיה ברור שעל פי הדין היה חייב בתשלום מס שבח. שווי המכירה באותה עסקה משווי הרכישה והביא לרווח של 2 היה פי ש"ח. יצוין כי בהצהרת העורר 313,000 כ על מכירת החנות הראשונה הוא כלל גם לפקודת מס 50 בקשה לפטור לפי סעיף הכנסה, וזאת על אף העובדה שהעורר אינו קבלן. העורר טען כי מדובר בטעות מצד משרד עורכי הדין אשר מייצג אותו. נקבע כי העורר לוקה, לכל הפחות אם לא למעלה מכך, ב"עצימת עיניים" בכל הקשור לדיווחו ולחבותו במס שבח בעסקה . אין ולא יכול להיות 2010 הראשונה משנת ספק שהעורר ידע בוודאות כי תהיה חבות במס שבח בעסקה שעה שמכר את החנות הראשונה ברווח משמעותי - למעלה מכפול מהשווי שבו רכש את החנות - אך הוא בחר לעצום עיניו ולא לשאול דבר. העורר ומייצגיו נמנעו במכוון מלברר את מצב הדברים כהווייתו, כדי "שלא לעורר מתים". לפיכך, הרי מדובר, במקרה הטוב, בעצימת עיניים מצד העורר ומייצגיו, שבגינה נמנעו מלברר את עניין שומת מס השבח ולאפשר את הצפת הטעות ותיקונה. כך או כך, הרי ברור כי העורר לא שילם מס אמת בעסקת המכירה של החנות הראשונה, ובהחלט לא ניתן להתעלם מכך. מכלול השיקולים הרלוונטיים, שיקולים