ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין מאמרים

50 2022 אפריל 547 ידע למידע

של היחידות כפי אומדן עלות ההקמה שהוצג לרוכשים בעת הצטרפותם לקבוצה. ועדת הערר קבעה כי לפי לשון חוק מיסוי מקרקעין, במקרה של רוכש הנמנה עם קבוצת רכישה, שווי הזכות ייקבע לפי שווי , ועל כן יש לדחות את נכס בנוי מכירה של טענת העוררת. יצוין כי רוכשים רבים הגישו השגה על עמדת המנהל בנוגע לסוגיות השונות שהיו במחלוקת ביניהם, ובסופו של דבר הושגה פשרה עם הרוב המוחלט של הרוכשים, ובמסגרתה הופחת השווי שקבע המנהל בשומה. העוררת לא הצטרפה להסדר פשרה זה, ולכן בהחלטה בהשגת הרוכשת הותיר המנהל את שווי העסקה על השווי הגבוה שקבע ליתר הרוכשים לפני גיבוש הסדר הפשרה עמם. בעניין זה קבעה ועדת הערר כי אף על פי שהעוררת לא הצטרפה להסדר הפשרה יש להחיל אותו עליה, שכן הסדר זה מגלם את מיטב שיקול הדעת של המנהל כלפי מרבית הרוכשים. שיקול דעת זה יש להחיל גם במקרה של העוררת, ואין להותירה כרוכשת יחידה או כמעט יחידה שתמוסה לפי השווי הגבוה יותר. סוגיה נוספת שנדונה בפני ועדת הערר הייתה בנוגע לטענת העוררת כי בעת

הצטרפותה לקבוצת הרכישה נאלצה לרכוש זכויות נוספות בפרויקט - אותן זכויות שנזכרו לעיל כזכויות ביחידות נוספות שטרם שווקו. לטענת העוררת, יש למסות זכויות אלו לפי השיעור הקבוע ברכישת קרקע, שכן בכוונתה למכור אותן בעתיד כקרקע לא בנויה. בסוגיה זו נקבע כי כל אחד מחברי הקבוצה נדרש לרכוש חלק יחסי מהיחידות הבלתי משווקות, ולא קרקע גרידא. וכך, נקבע בהסכם השיתוף שנחתם בין חברי הקבוצה, שאם לא יימצאו מספיק רוכשים לרכישת כל היחידות בפרויקט, כמות היחידות הכוללת, מכל הסוגים (דירות/ מסחר/ משרדים) חייבת להיבנות. מכאן שהרוכשים נטלו על עצמם את הסיכון שיישארו בעלים של יותר יחידות מאשר התכוונו לקנות מלכתחילה. לפיכך קבעה ועדת הערר כי לא היה מקום להתייחס לזכויות הנוספות כאילו נותרו בבחינת קרקע ריקה בלבד, וכי יש למסות את העוררת בגין רכישתן לפי שווי של נכס גמור. לסיכום, מרבית הטענות שהעלתה העוררת נדחו, ובית המשפט הטיל על העוררת ש"ח. 50,000 הוצאות משפט בשווי