ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

70 2022 מארס 546 ידע למידע

ולפיה לא רכשו זכות במקרקעין מבוססת על מועד החתימה על ההסכמים. המשיב קיבל בסופו של דבר את יום הרכישה שעליו הצהירו העוררים, אולם הדבר נעשה תוך כדי שהוא מבהיר כי תמונת הדברים לאשורה אינה ידועה לו. בהתאם להוראות לחוק, יש לוועדת הערר סמכויות 89 סעיף רחבות לקבוע את שהיא מוצאת לנכון לאור מה שהוכח לפניה, ובנסיבות חריגות מהסוג שלפנינו - שבהן הובהר שוב ושוב לעוררים כי הם מונעים מידע נחוץ, דומה כי אין מקום להורות כפי שביקשו העוררים ובהסתמך על נתונים שאינם משכנעים, ולא בכדי. מי שבוחר להתנהל בדרך זו, לוקח על עצמו את הסיכון כי בסופו של דבר, כשתשב ועדת הערר על המדוכה, יתחוור לה כי המסכת העובדתית שהוצגה לה, כפי שנאמר לעוררים מלכתחילה, אכן חסרה - על כל המשתמע מכך. נקבע כי לנוכח המסכת העובדתית החסרה, הרי העוררים מושתקים מלטעון אחרת ממה שדיווחו. נוסף על האמור נקבע כי קבוצת רכישה לחוק קובע 9 לחוק, וסעיף 1 מוגדרת בסעיף את החבות במס רכישה. בעת רכישת נכס שיעורי 9 מסוג "דירת מגורים", קובע סעיף מס רכישה מיוחדים. לעניינינו רלוונטית ההגדרה השנייה, ולפיה "זכות במקרקעין שנמכרה לקבוצת רכישה לגבי נכס שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים" היא "דירת מגורים" לעניין מס רכישה. המנהל קבע כי יש לראות את העוררים כ"קבוצת רכישה", את חב' מסיקה - בעצמה או באמצעות אהוד ולרשטיין - כ"גורם

להיות כל ספק כי במועד כלשהו רכשו העוררים זכות במקרקעין. הטענה כאילו כלל לא רכשו זכות במקרקעין היא אפוא חסרת יסוד. ייתכן כי ניתן היה להתפלפל בשאלה מתי נרכשה הזכות במקרקעין - אלא שהעוררים לא טרחו להציע כל חלופה בעניין זה להצהרה שהם עצמם הגישו למנהל. העוררים לא טרחו להגיש כל הצהרה אחרת על רכישת זכות במקרקעין במועד מאוחר יותר. במצב דברים זה, שבו יש בפועל בידי העוררים זכות במקרקעין מסוג דירות מגורים, אין לאפשר את שמבקשים העוררים: מצד אחד לא לדווח על מועד רכישה אלטרנטיבי של הזכות במקרקעין, ומצד שני לסטות מהדיווח שהגישו הם עצמם ולהותיר את המצב כאילו נפלה לידיהם זכות במקרקעין מבלי שרכשוה ובלי שישלמו בגינה מס רכישה. זאת ועוד, אין לאפשר לנישום להתל ברשות המיסים, פעם לדווח כך ופעם אחרת, וכל זאת מבלי שתהיה לכך הצדקה של ממש, ותוך הותרת תמונת דברים חסרה ובלתי ברורה - מתי בסופו של דבר נרכשה הזכות במקרקעין המצויה גם מצויה בידיו. העוררים רכשו זכות במקרקעין, ויעידו על כך דירות המגורים שבידיהם - ובכך די כדי לדחות את טענתם במתכונת שבה הוצגה - כאילו לא רכשו כלל זכות במקרקעין. אין לאפשר לעוררים להתל במשיב - לדווח על עסקה במקרקעין, ולאחר מכן לטעון כי אין מדובר בעסקה שכזו, וזאת בשעה שהם ללא כל ספק מחזיקים בידיהם בזכות במקרקעין אשר לא הצהירו על כל מועד אחר שבו נרכשה. טענתם של העוררים