ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

68 2022 מארס 546 ידע למידע

זכות במקרקעין בדירות המגורים שנבנו בבניין, ולכן הטענה כי כלל לא רכשו זכות במקרקעין אינה נכונה. יש לראות בחב' מסיקה - יזמית הבנייה, ה"גורם מארגן" שקיבל "תמורה", ולכן לראות בעוררים מי שלעניין מס רכישה רכשו דירות מגורים. לעוררים הובהר שוב ושוב בערר הראשון כי חסרים מסמכים וחסר מידע - שאותם הם נמנעים מלהעביר. אין מדובר באי הבנה, אלא בהתנהלות מכוונת. חזקה על מי שבוחר להתנהל בדרך זו כי סיבותיו עמו. לבית המשפט הוגשו הסכמים מקוטעים - חלקם לא חתום, חלקם ללא תאריך וללא נספחים, וכאלה שתמונת הדברים העולה מהם אינה ברורה לגמרי. העוררים בחרו להשאיר את הדברים עמומים ולא העבירו מסמכים כנדרש. אם היו מועברים למנהל לביקורת דפי חשבון מהבנק שממנו מומן הפרויקט, היה ניתן ללמוד על שאירע בפועל. כמו כן, אם הייתה מועברת פוליסת הביטוח, וכן תשובות לשאלות על אודות מועד חתימת ההסכמים - ייתכן כי היה ניתן לקבל את הסברי העוררים. העוררים בחרו שלא להיעתר לדרישות המנהל, ויש להניח כי ידעו מדוע. העוררים יכלו להביא לעדות את הקבלן המבצע, או מי מטעמו, אשר יכלו לשפוך אור על שאירע בפועל. כמו כן יכלו העוררים לזמן לעדות את מי שחתום על ההסכמים ואשר לכאורה ביצע יחד עימם את הפרויקט. מדובר בעדים אובייקטיביים ורלוונטיים, אשר העוררים בחרו שלא לזמן. האומנם פעלה חב' מסיקה בניגוד להסכם התמ"א עם הדיירים שבו התחייבה שלא

"גורם מארגן" בתמורה, כנדרש בחוק, אלא הם היו היזמים שביצעו את חיזוק הבניין ובנו את דירותיהם בעצמם. לטענת העוררים, הזכות שרכשו אינה "זכות במקרקעין", ולכן לא חל חוק מיסוי מקרקעין בעניינה ואין לחייבם במס רכישה. טענה זו נעוצה במועד החתימה על הסכם המחאת הזכות, מאחר שלדבריהם במועד זה טרם ניתן היתר הבנייה, ולפיכך טרם התקיים התנאי המתלה. בהתאם לחוק - לא הגיע 1 לב 49 להוראות סעיף "יום המכירה" לפי הסכם התמ"א והזכות שהומחתה אינה "זכות במקרקעין". לעמדת המנהל, טענת העוררים כי לא רכשו "זכות במקרקעין" סותרת את הדיווחים של העוררים עצמם למנהל, ולפיהם נמכרה להם "זכות במקרקעין". הן על פי הדיווחים בזמן אמת והן על פי רצף המועדים ברור כי כל התנאים לקבלת היתר הבנייה התקיימו, כך שהמועד שבו ישולמו דמי ההיתר ויונפק ההיתר בפועל, היו נתונים בידי העוררים. בנסיבות כאלה, אין לראות בהוצאת היתר הבנייה תנאי שטרם התקיים. זאת ועוד, על פי ההסכמים ברור כי במועד ההתקשרות היו כבר תכניות לבניית הדירות וכי תשריטים צורפו להסכמים - כך שכל אחד ידע איזו דירה הוא רוכש. יתרה מזו, העוררים מחזיקים בפועל בדירות מגורים, ולכן טענתם כאילו לא רכשו כלל זכות במקרקעין משוללת כל יסוד. בית המשפט פסק: כב' השופט א' גורמן פסק כי יש לדחות את הערר. העוררים מחזיקים בידיהם