ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי בין-לאומי מאמרים

54 2022 מארס 546 ידע למידע

) לפקודה ושחיקת רווחי החברה 1 (ט 3 במתכוון, יסווגו כמימוש חלקי של המניות בידי הנישום. כלומר, יראו את הנישום כאילו מכר חלק מהמניות בחברה הזרה הכפופה למס רווח הון בישראל בהתאם לשיטה הליניארית. לאור הסיווג השונה בין ישראל (כרווח הון) לבין המדינה הזרה (כדיווידנד), הוועדה ציינה כי יש לקבוע מנגנון המתחשב במס המשולם על דיווידנדים המחולקים בפועל ונובעים מרווחים שנצברו בחו"ל בנוגע לחבות המס המוטלת על רווח ההון במכירת הנכס, במקרים המתאימים. לטעמנו ראוי שהחקיקה תתייחס גם לתחולת הוראה זו, כאשר הנישום הפך לתושב מדינה גומלת. ● חברה ישראלית המעבירה נכסים מהמשרד הראשי בישראל למוסד קבע במדינה אחרת תהיה כפופה למס יציאה במסלול התשלום המידי בגין נכסים אלו. ● חברה זרה המעבירה את פעילותה העסקית ממוסד קבע בישראל למדינה אחרת, לרבות העברת נכסים ממוסד הקבע שלה בישראל למשרד הראשי או למוסד קבע שלה במדינה שלישית, תהיה כפופה למס יציאה במסלול התשלום המידי בגין נכסים אלו. במאמר קודם התייחסנו למיסוי העברת מרכז פיתוח של חברה זרה בישראל אל

להיות תושב ישראל במועד יציאתו הוא רק בחלוף ארבע השנים הכלולות במבחן " לסיווג יחיד כתושב חוץ, או אף 2+2 " שנתיים לאחר שתנאי ספירת הימים בשנתיים הראשונות התקיים, מתוך ציפייה שהנישום ימשיך לחיות בחו"ל גם בשנתיים שלאחר מכן (מרכז החיים), כך שיתאפשר לנישום בחלוף לפחות שנתיים, לטעון להחלת מס היציאה במסלול תשלום המס המידי. לאור הקושי באכיפת מס היציאה, הציעה הוועדה רפורמה בנוגע ליישומו ואכיפתו, וקביעת חובות דיווח לגביו. נקדים ונאמר כבר עתה, והדבר יפורט במאמר הבא - כי הוועדה ממליצה לקבוע קריטריונים לגבי שווי הנכסים וסוגיהם, קביעה אשר תשפיע על אפשרות בחירת המסלולים של מי שעוזב את ישראל. מעבר לאמור, ממליצה הוועדה כך: ● הוראות מס היציאה, בהתאם למסלול שבו בחר הנישום, יחולו על כלל נכסיו של הנישום בהתאם למסלול שבחר, כך שהנישום לא יוכל לבחור שלגבי חלק מהנכסים יחול מסלול אחד ולגבי האחרים יחול מסלול אחר. ● ככל שהנישום בחר במסלול דחייה, או יותר בחברה זרה, 5% והוא מחזיק חלוקות דיווידנד ממנה אל הנישום לאחר שחדל להיות תושב ישראל, לרבות משיכות כהגדרתן בסעיף