ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

2022 מארס 546 ידע למידע 53

מיסוי בין-לאומי הרפורמה במיסוי בין-לאומי: שינויים צפויים במס יציאה -

חלק א' (מבוא) רו"ח, עו"ד יניב גולדשטיין

א לפקודה מעמיד בפני הנישום 100 סעיף שתי חלופות: ● לדווח על רווח ההון בשנת המס שבה חל המועד שבו חדל להיות תושב ישראל ולשלם את המס הנובע. ● ככל שהנישום לא בחר לבצע זאת, יראו אותו כאילו דחה את תשלום המס למועד מכירת הנכס בפועל, תוך חלוקת רווח ההון בצורה ליניארית ממועד רכישת הנכס ועד למועד ניתוק התושבות – החלק הכפוף למס בישראל, והחל ממועד הניתוק ועד למועד המכירה בפועל – חלק רווח ההון אינו כפוף במס בישראל. תהינו לגבי 2/11/2016 במאמרנו מיום מועד ההודעה על "מס היציאה", וסברנו שניתן לתת פרשנות ולפיה המועד המוקדם ביותר שבו הנישום יודע בוודאות שחדל

בהמשך לפרסום קודם נבקש לעדכן את קוראינו הנאמנים בנושא נוסף שנכלל בהמלצות הוועדה שפורסמו – "מס יציאה". א לפקודה קובעות לגבי 100 הוראות סעיף אדם שחדל להיות תושב ישראל ("מס יציאה") כי יראו תושב ישראל כאילו מכר את נכסיו ביום שקדם ליום שבו הוא חדל להיות תושב ישראל. א 100 התפיסה המונחת ביסודו של סעיף לפקודה היא שמירה על רציפות המיסוי של מדינת ישראל, המאפשרת שמירה על זכאותה למסות את עליית הערך שנצברה על הנכס בתקופה שבה היה הנישום בעליו של הנכס תושב ישראל, אף אם עזב את מדינת ישראל בטרם מכר את הנכס. הסעיף אינו חל על נכסים שבעת מכירתם בעתיד על ידי תושב החוץ, יחול מס בדין הפנימי בישראל.

הכותב - מומחה במיסוי בינלאומי מפירמת רואי החשבון ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן פתרונות מיסוי בע"מ