ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי בין-לאומי מאמרים

2022 מארס 546 ידע למידע 55

● (ט) 3 זכויות שהוענקו מכוח סעיפים לפקודה לא יהיו כפופות 102 ו א לפקודה, אלא 100 להוראות סעיף יקבעו לגביהן הוראות חיוב התואמות ), קרי Vesting( את שיטת ההבשלה מיסוי ליניארי בהתאם לתקופת ההבשלה של הזכות שהתקבלה (אופציה או מניה) ולא בהתאם לתקופת ההחזקה בה.

מחוץ לישראל, או העברת נכסיו אל מחוץ לישראל, וסברנו שאין תחולה למס יציאה. ניכר שלאור ההצעה של הוועדה להוספת הוראה זו, רשות המסים מכירה בקושי הקיים למסות מהלך כאמור, ללא הוראה מפורשת בפקודה לכך.

הרפורמה הצפויה במיסוי בין-לאומי: הגדרת תושבות – חלק ב' רו"ח, עו"ד יניב גולדשטיין

) ציין בית 3328/15 בעניין פלוני (ע"א הגדרת " ש" 2+2 המשפט לגבי מבחן ה-" המונח 'תושב חוץ' נועדה להבהיר את כללי חישוב המועדים וימי השהייה בעיקר במקרים שבהם הנישום ניתק את התושבות שלו מישראל. חשוב להדגיש, כי היא לא באה לסתור את חזקת הימים הקבועה בהגדרת 'תושב ישראל', וכי לא קיימת 'תחרות משפטית' בין ההגדרות". כלומר לגישת בית המשפט העליון בעניין פלוני, "מי שעונה על הגדרת 'תושב ישראל' יוגדר

בהמשך למאמרנו הקודם, נבקש כעת לפרוס בפני קוראינו הנאמנים את הצעת הוועדה לרפורמה במיסוי בין-לאומי (להלן: "הוועדה") בנושא סיווג כתושב חוץ. פקודת מס הכנסה קובעת כיום כהגדרה מי שאינו תושב שיוריות שתושב חוץ הוא " ", וכן יחיד המקיים את מבחן ישראל ", קרי יחיד שבשנתיים הראשונות 2+2 " ימים לפחות, 183 שהה מחוץ לישראל ובשנתיים שלאחר מכן מרכז חייו לא היה בישראל.

הכותב - מומחה במיסוי בינלאומי מפירמת רואי החשבון ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן פתרונות מיסוי בע"מ