ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

142 2021 נובמבר 542 ידע למידע

מבחינה לשונית, גם החלטות בעניין בקשות לעיון במסמך ספציפי שבו עיין העד, וזאת - ובכך העיקר - שעה שהבקשה מוגשת לאחר סיום עדותו של העד, ולא כחלק מהחקירה גופה ובהמשך לתשובה שנתן העד. ויובהר, צו בתי המשפט אינו חל על החלטות הנוגעות לעיון במסמך ספציפי שבו מעיין עד, אף אם הבקשה לעיון מוגשת בעקבות חקירתו של העד. ואולם, כאמור, זאת רק ככל שהצד החוקר אשר לומד על קיומו של מסמך במהלך חקירתו של עד, מגיש בקשה לגילוי ספציפי של המסמך לאחר סיום החקירה. במקרה זה, ההחלטה שתינתן בבקשה זו אינה ניתנת על אתר, ומשכך בקשת רשות ערעור עליה אינה קוטעת את שמיעת העדות עצמה ואינה פוגמת במהימנותה. לעומת זאת, כאשר מדובר בבקשה לעיין במסמך המתבצעת כדבר שבשגרה, תוך כדי החקירה וכחלק ממנה, וההחלטה בנדון ניתנת על ידי בית המשפט על אתר, ניתן לראות בבקשה זו "שאלות המוצגות לעדים, לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין ) לצו יחול על החלטות מעין 5(1 זה", וסעיף אלו. נוסף על האמור נקבע כי הסוגיה השנייה נוגעת ליחס בין זכות העיון במסמך שבו מעיין עד לטענות חיסיון. כב' השופט גרוסקופף סבר כי בעת בחינתה של טענת חיסיון ביחס למסמך פלוני, יש לייחס משקל לעובדה כי העד בחר להביא עמו מסמך זה לדוכן העדים מתוך כוונה להסתמך עליו. לדבריו תשמש עובדה זו, במקרים מסוימים, הצדקה להתייחס

כב' השופטת י' וילנר קבעה (בהצטרפה בנימוקיה אל כב' השופט י' עמית) כי קיימת חשיבות רבה לעיתוי שבו מוגשת הבקשה לעיון במסמך ספציפי, וזאת בראי תכלית הצו. לא קיימת הבחנה מהותית בין החלטה שעניינה הכרעה בהתנגדות לשאלה המוצגת לעד מטעמי חיסיון לבין החלטה בהתנגדות לבקשת עיון במסמך שהעד מעיין בו מטעמי חיסיון. בשני המקרים תכלית הצו זהה – למנוע את קטיעת רצף המשפט ואת עיכוב הדיון. כאשר בקשת העיון במסמך מוגשת תוך כדי עדותו של עד, וניתנת החלטה על ידי בית המשפט במהלך הדיון, הרי קטיעת שמיעת העדות לשם הגשת בקשת רשות ערעור ומיצוי הזכויות העומדות לבעל הדין בנדון עלולה לפגוע באופן ממשי בהתנהלות ההוכחות ככלל, ובתוך כך אף בהתרשמות הערכאה הדיונית מהעדות המסוימת שנקטעה. שמירה על יעילות ההליך והתקדמותו, כמו גם על הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה הדיונית, היא אחת ממטרותיו של צו בתי המשפט, והיא גם זו העומדת ביסוד תקנות סדר הדין האזרחי. משכך, מבחינה עקרונית ומהותית, ראוי לצמצם ככל שניתן את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות הקוטעות את מהלך שמיעת העדויות בשלב ההוכחות בהליך. בהמשך לאמור נקבע כי לצד זאת, ישנו קושי ממשי מבחינה פרשנית בקביעה כי ) לצו, שלפיהן 5(1 המילים המופיעות בסעיף לא תינתן רשות ערעור על החלטות בעניין "...שאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה..." כוללות,