ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

122 2021 נובמבר 542 ידע למידע

)1830/14 במסגרת הלכת רובומטיקס (רע"א כי ככלל אין בעל דין רשאי להעלות טענות חדשות במסגרת ערעור מס, אך דרכו לא תיחסם בפני העלאת טענות חדשות, ככל שקיימות נסיבות המצדיקות זאת ובהתאם לשיקול הדעת של הערכאה הדיונית הדנה בערעור המס, ובלבד שאפשרות זו לא תנוצל לרעה. הגישה השוללת העלאת טענות חדשות בשלב הערעור, ובדומה, הצגת ראיות חדשות בשלב הערעור, אשר לא הוצגו לפקיד שומה בשלב הדיון בהשגה, יסודה בהכרה ולפיה הליך ערעור המס בבית המשפט המחוזי אינו הליך "דה-נובו", כלומר, הוא אינו הליך בראשיתי, אשר בו לראשונה הצדדים מעלים טענות ומביאים ראיות, אלא הוא הליך ערעורי/ מנהלי במהותו, הבוחן את החלטת רשות המס בהשגה. עם זאת, הליך ערעור המס בבית המשפט המחוזי הוא הליך "גמיש", מכורח הנסיבות. כך מחד גיסא, נדרש בית המשפט לבחון את שיקול הדעת של רשות המס כפי שהוא בא לידי ביטוי בהחלטה בהשגה ולקבוע האם ההחלטה סבירה בנסיבות העניין, ומאידך גיסא, בית משפט הדן בערעור מס מקיים הליך הוכחות, שומע עדים ומקבל מסמכים, כחלק מחובתו הבסיסית לבחון האם השומה שהוצאה לנישום המערער היא שומת מס אמת. לעיתים לא רחוקות, מתנהל ההליך השומתי שלא כדבעי ובאופן שאינו סדור מסיבות שונות, בין שמחמת היעדר ייצוג לנישום בדיוני השומה, ובין שבשל חוסר התייחסות נאותה להליך ההשגה כהליך

המערערת כי חרף הלכת דלק הונגריה, יש ב' על 94 מקום להחיל את הוראת סעיף רווח ההון של המערערת ממכירת מניות וחברת דודסון, וזאת מאחר ILS חברת שהחברות הבנות הן תושבות ישראל על פי מבחן הניהול והשליטה. לטענת פקיד שומה, טענת התושבות הישראלית של החברות הבנות, המצויה בנימוקי הערעור ,היא טענה חדשה, שנטענה לראשונה ובניגוד לדין רק בשלב הערעור, ומשכך מהווה הרחבת חזית אסורה. מדובר בטענה מנוגדת לחלוטין להצהרות המערערת ולמצגים שהציגה לאורך שנים לרשויות המס, לפיהם החברות הבנות הן חברות זרות. המערערת העלתה את טענת התושבות הישראלית של החברות הבנות רק לאחר שנקבעה הלכת דלק הונגריה בבית המשפט העליון. משכך, המערערת נוהגת בחוסר תום לב קיצוני, תוך עשיית שימוש לרעה בהליכי משפט, ועל כן יש להחיל בעניינה את דוקטרינת ההשתק השיפוטי. המערערת טענה מנגד כי סוגיית התושבות הישראלית של החברות הבנות הייתה "מונחת על השולחן" כבר מראשית דיוני השומה. המערערת הבהירה לפקיד שומה כי להבנתה המעורבות הישראלית בחברות הבנות עולה כדי שליטה וניהול בהן, אולם טענה זו לא התבררה עד תום, מפאת שהיה הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון בעניין פרשת דלק הונגריה. בית המשפט פסק: כב' השופטת א' וינשטיין פסקה כי בפסק דין קצר וממוקד קבע בית המשפט העליון