ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2021 נובמבר 542 ידע למידע 123

וייס אין לאפשר מצב שבו הנישום ינצל את הליך הערעור ל"שיפור עמדות" ובכך לרוקן מתוכן את הליך ההשגה. מן הכלל אל הפרט, נקבע כי יש לקבל את בקשת המחיקה, מאחר שטענת התושבות הישראלית לא הועלתה ולא נדונה במסגרת הדיון בהשגתה של המערערת. הנסיבות במקרה הנדון הן בדיוק הנסיבות שאליהן התייחס בית המשפט העליון בהלכת רובומטיקס, בהזהירו מניצול לרעה של מתן אפשרות להעלאת טענות חדשות בשלב הערעור. למן תחילת דיוני השומה בשנת , טענה המערערת טענות שונות באשר 2016 לזכאותה לאופן חישובם של הרר"לים ולקביעת רווח ההון הריאלי בעסקה מושא הערעור. נקודת המוצא של כל הטענות הללו הייתה כי החברות הבנות הן חברות זרות. המערערת חזרה והדגישה בדיונים אלו, כי מדובר בחברות תושבות חוץ וכי מדובר בחברת בת תושבת חוץ, בהתבסס (ג) לפקודה, וכן נטען 126 על הוראת סעיף ב' לפקודה המאפשר לכלול 94 כי סעיף בחישוב רווח ההון את הרר"ל חל גם על חברה זרה. עיון בפרוטוקולים של דיוני השומה מעלה כי אין בהם כל זכר לטענה מצד המערערת לתושבות ישראלית של החברות הבנות. אף לאחר שניתן פס"ד דלק הונגריה במחוזי, ועל אף שהיה ברור וידוע לה כי הוגש ערעור לבית המשפט העליון, חזרה המערערת בהרחבה על טענותיה ב' במכירת מניות 94 באשר לתחולת סעיף של חברה זרה. ויודגש, המערערת הקדישה פרק שלם במכתב ההשגה מטעמה, ולמעשה

"מעין שיפוטי" המצריך הבאת ראיות והצגת מסמכים, ולא רק העלאת טענות בעלמא. וכך, לא אחת מוצא עצמו בית המשפט המחוזי נדרש לילך "בין הטיפות" בערעור מס בעודו חותר ל"שומת מס אמת". אם בשלב הערעור יעלה המערער טענות או יציג מסמכים שלא הציג בשלב השומתי - יקשה על בית המשפט להתעלם מהם, אם יתרשם כי יש בהם, לכאורה, כדי לסייע להגיע לשומת מס אמת. מאידך גיסא, בית המשפט אינו יכול לבקר את החלטת פקיד שומה בהשגה אלא על בסיס מה שהציג הנישום המערער בפני פקיד שומה בדיון השומתי. לפיכך, וככלל, מתן רשות להעלאת טענות חדשות בשלב הליך ערעור המס, לא כל שכן טענות עובדתיות חדשות, ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. עם זאת וכאמור, מצא בית המשפט העליון בהלכת רובומטיקס כי ניתן לחרוג מהכלל האמור, ולאפשר העלאתן של טענות חדשות בשלב הערעור במקרים הראויים לכך, ובתנאי שהדבר לא יהווה "פריצת הסכר" על ידי העלאת טענות ללא אבחנה – והכול כפוף לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. בין השיקולים המנחים אם לחרוג מן הכלל ולאפשר העלאת טענה חדשה, נכללים, בין היתר, בחינת השאלה האם הדבר נעשה תוך ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, הנזק הדיוני שעלול להיגרם לצד שכנגד, הפגיעה האפשרית ביכולתו של בית המשפט לערוך בירור עובדתי מלא והפגיעה ביעילות ההליך או הפגיעה בתוקפו ובחשיבותו של הליך בעניין 805/14 ההשגה. כפי שנקבע בע"א