ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2021 נובמבר 542 ידע למידע 117

טענו כי בחנו אפשרות למכור את המקרקעין לקבלנים, אולם בשל חוסר כדאיות, התקשרו בהסכם לבנייה על גבי המגרש. הדירות שייבנו בבניין נקבע כי 29 מתוך דירות 19- משפחת המערערים זכאית ל ומתוכן יקבלו האחים תשע דירות. חמש דירות נוספות ירשו האחים עם מות האב. לאחר ירושת אביהם, כל אחד מהמערערים החזיק לבדו בשבע דירות בבניין. כאמור, כל אחד מהמערערים מכר בתקופה שבין שלוש מדירותיו. 2016- ל 2012 לעמדת המערערים, משפחת המערערים 30- החזיקה במקרקעין מאז ראשית שנות ה . כעבור שנים רבות ומבלי 20- של המאה ה שהמערערים ייקחו כל חלק בכך, יזמה עיריית רמת השרון את פרסום התכנית. נסיבות אלה שונות מדרך התנהלותם של יזמים עסקיים, ודי בכך כדי להותיר את הסיווג ההוני שקבע מנהל מיסוי מקרקעין על כנו. פקיד שומה טען מנגד כי יש לייחס לשני המערערים בקיאות ומומחיות בנדל"ן, ולו בקיאות בדרך שילוחית. נטען כי לאב ז"ל היה ידע וניסיון בתחום הנדל"ן וכך גם לאחד האחים, דרך פעילות שהייתה בעבר לחב' בבעלות המשפחה אשר עסקה גם בתיווך נדל"ן מסחרי. המערערים השתתפו בוועדת ההיגוי שליוותה את הקמת הבניין, ופעילות זו משקפת התנהלות אקטיבית ועסקית. בניית הבניין מהווה פעולת השבחה מובהקת, אשר הגדילה באופן ניכר את הרווח שהפיקו המערערים מהמכירות.

בית המשפט פסק: כב' השופט א' גורמן פסק כי המקרה כאן הוא מקרה גבולי, ולכן יש לבחון האם צדק פקיד השומה כאשר סיווג את כל הרווח כהכנסה פירותית, מבלי שהכיר בכך כי בכל מקרה ולכל הפחות חלק הארי מהרווח צריך להתמסות במישור ההוני. המקרקעין נרכשו על ידי משפחת סבתם של . אין, ולא יכולה 1933 המערערים, בשנת להיות כל מחלוקת כי עד לתחילת הבנייה , החזקת המקרקעין לא הייתה 2007 בשנת קשורה לפעילות עסקית בנדל"ן אלא הייתה באופן ברור וחד משמעי במישור ההוני. יתרה מכך, סעיפי החקיקה הרלוונטיים זכו זמן לא רב לפני הוצאת השומות להבהרה בפסיקת בית המשפט העליון – בע"א , בעניין פלומין. לא 7773/13 , ובע"א 490/13 ברור כיצד פקיד שומה לא יישם פסיקה זו, ונהג כאילו לא נקבעו הדברים. כידוע, בדיני המס נקבעו הוראות שונות בדבר אופן המיסוי של הכנסה הונית והכנסה פירותית. לאור שוני זה, מתעוררת השאלה מה הדין כאשר אדם מחזיק בידיו נכס הון, והוא משנה את השימוש בו לשימוש פירותי כמלאי עסקי המיועד למכירה. שינוי שכזה, המכונה "שינוי ייעוד", אינו כרוך בשינוי זהות הבעלים של הנכס. הנכס היה ונותר בבעלות אותו גורם, אולם ייעודו שונה – משימוש כרכוש קבוע במישור ההוני לשימוש כמלאי עסקי במישור הפירותי. המחוקק טיפל בעניין זה לפקודה ובסעיף 100 באופן דומה, בסעיף (ב) לחוק מיסוי מקרקעין. על אף שאדם 5