ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

88 2021 אוקטובר 541 ידע למידע

הוא פועל בדומה לחברת ביטוח, כאשר בצד אחד של המשוואה נגבית פרמיה ובצד השני משולמים תגמולי ביטוח. כנגד פרמיה מסוימת שהמוסד גובה מהמעביד בדמות דמי ביטוח לאומי, העובד זכאי ב"יום פקודה" לקבל תגמולי מל"ל בהתבסס על שכרו, בבחינת גמלה מחליפת שכר. התובענה הייצוגית במקרה דנן אינה להשבת הסכומים של דמי הביטוח ששולמו על ידי המעביד, אלא תביעה לאכיפת זכות של העובדים – תשלום מלוא גמלת הביטוח המגיעה להם. העובדים הם הקבוצה הנטענת. המוסד לביטוח לאומי לא גבה מס מהעובדים ולא עומדת להם תביעה להשבה כלפיו, אלא תביעה לתשלום הפרשי גמלה בשיעור המתחייב מגובה דמי הביטוח ששילמו המעבידים בגין משכורתם. תביעת ההשבה, אם בכלל, יכולה לעמוד למעבידים שמהם נגבו דמי הביטוח. ברם, התביעה הוגשה על ידי המשיבה בשם העובדים, כמייצגת את העובדים ולא את המעבידים, והיא אינה כופרת כלל בכך שהגבייה על ידי המל"ל נעשתה כדין. טענתה היא שעומדת לעובדים תביעה לתשלום הפרשי גמלה בשיעור המתחייב מגובה דמי הביטוח ששילמו המעבידים בגין משכורתם. מדובר, אם כך, בתביעה לאכיפת זכויות העובדים מכוח חוק הביטוח הלאומי, דהיינו תביעה לקיום חיוב אחר מכוח הדין, שיסודו אינו חוזי, אינו נזיקי ואף אינו בדיני עשיית עושר ולא במשפט. לא תביעת השבה לפנינו, אלא תביעה לאכיפת זכות, שעומדת הן לנושה והן למוטב.

לחייב בשכר טרחה את המשיבה. מנגד, היא עצמה סברה שאין הכרח בכך, כפי שעולה מבקשת באי כוחה לפסוק שכר טרחתם, שם נכתב: "גישה זו יש להעדיף גם על פני הניסיון הדווקני של המערער לבקש דיון בשאלות אשר הפכו לתיאורטיות, לפני שנים רבות – ביום שבו הבקשה לאישור התובענה הייצוגית התייתרה [...] מדובר בערעור תיאורטי ובתור שכזה אינו מצדיק גזילת זמנו היקר של בית המשפט הנכבד מלבד פסיקת שכר הטרחה...". נקבע כי קשה להלום שלצורך פסיקת גמול ושכר טרחה, בית המשפט יצלול לעובי הקורה בסוגיה שהתייתרה והפכה לאקדמית תיאורטית. לגופם של דברים נקבע כי אין מדובר ב"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". אין חולק שהגבייה מהמעבידים נעשתה כדין, אלא שאין מדובר בתביעת השבה של מי שגבו ממנו כסף שלא כדין, אלא בתביעה של עובדים לתשלום הפרשי גמלה המגיעה להם מכוח הדין - ההפרש בין הגמלה המבוססת על משכורתם הרשומה בתלושי השכר לבין הגמלה המבוססת על תלושי השכר בתוספת ההטבות שוות הכסף. כאמור, הגבייה מהמעבידים נעשתה כדין כך שהכספים הוחזקו אפוא בידי המל"ל כדין. הטענה במקרה זה אינה כי יש להשיב את הכספים שנגבו מאחר שלא נעשה בהם שימוש, אלא שלעובדים קמה מכוח החוק זכות לתשלום גמלה בשיעור גבוה יותר מזה ששולם להם בפועל. הביטוח הלאומי הוא אמנם גוף סוציאלי, אך בהיבטים מסוימים