ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

2021 אוקטובר 541 ידע למידע 87

המל"ל טען כי יש לקבל את הערעור, תוך חיוב ההסתדרות בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד לטובתו. זאת משום שהוא בחר לשלם מיוזמתו את הסכום שממנו מבקשת ההסתדרות לגזור את שכר הטרחה והגמול. המשיבה טענה כי מבחינה מהותית התביעה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית השיגו את מטרתן וכי המל"ל נעתר למעשה, בעקבות הגשת ההליך ומן הראוי לאפשר את מחיקתה, תוך חיוב המל"ל בתשלום גמול להסתדרות ושכר-טרחת עו"ד לבאי כוחה. בית המשפט פסק: כב' השופט י' עמית קבע בדעת רוב (אליו הצטרף כב' השופט נ' הנדל כנגד דעתו החולקת של כב' השופט ח' מלצר) כי ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הכלל הוא שאין לערוך דיון נפרד בבקשה לאישור תובענה כייצוגית ובבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף, ולכן לא היה מקום להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל. לנוכח דברים אלה, ספק אם היה מקום מלכתחילה להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ולדון בה כבערעור. מכל מקום, משניתנה רשות ערעור, התברר כי המוסד לביטוח לאומי מיליון ש"ח. 70- שילם לעובדים סכום של כ משכך, הדיון בסוגיה שעמדה על הפרק הפך לתיאורטי ולאקדמי. יצוין כי המוסד לביטוח לאומי עמד על כך שתינתן הכרעה בשאלות המשפטיות שעמדו על הפרק ודרש

סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". התביעה הצביעה על היעדר הלימה בין דמי הביטוח שהמל"ל גבה ממעסיקים עבור עובדיהם, לבין גובה השכר, שעל יסודו חושבה ושולמה הגמלה בפועל לעובד, לאחר קרות "אירוע מזכה". לפי הנטען בתביעה, למל"ל היה ידוע זה עשרות שנים כי מעסיקים רבים אינם כוללים בתלושי השכר של עובדיהם הטבות שונות המוקנות לעובדים, זאת על אף שההטבות האמורות נחשבות הכנסה בידי העובדים, והן אמורות היו להיות מובאות בחשבון בגדרי ההכנסה החודשית, המהווה את הבסיס לתשלום דמי הביטוח עבור העובד-השכיר, שהמעסיק חב בתשלומם. מטעם זה, בין היתר, עורך המל"ל ביקורות, שבגדרן הוא גובה ממעסיקים דמי ביטוח בגין ההכנסות הנוספות. זאת מכוח הסמכות המסורה בידי המל"ל לפי סעיף לחוק הביטוח הלאומי. גביית דמי 358 הביטוח בגין ההכנסות הנוספות נעשתה במשך שנים רבות שלא בדרך שהותוותה בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות. כפועל יוצא עלה בידי המל"ל לגבות ולהחזיק בידיו שלא כדין, על פי הנטען, דמי ביטוח בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים, אשר לא שימשו למטרה שלשמה המל"ל הוסמך לגבותם, ושכנגדם– לא שולמו במלואן גמלאות מחליפות הכנסה למי שהיה זכאי לקבלן. עילת התביעה התבססה בעיקר על הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט. שנים לאחר הגשת 3- בחלוף למעלה מ הבקשה הודיע המל"ל כי חדל מאופן הגביה שנהג והשיב כספים לזכאים.