ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2021 אוגוסט 539 ידע למידע 75

לייחס משקל לטענת העוררים באשר לגובה הפיצוי המשולם במסגרת הסכמי ההשבה, שהוא, כנטען, "מזערי" ורחוק מלהוות פיצוי ראוי. בסופו של דבר, הקרקע שינתה ייעודה, הושבה לרמ"י, והחוכרים קיבלו את הפיצוי אשר קיבלו. גם אם הקרקע שונה יעודה והיא הושבה למדינה למגינת ליבם של החוכרים, וגם אם הם ציפו לפיצוי גבוה יותר, או שהיה מקום לשלם להם פיצוי גבוה יותר, אין בכך כדי להוביל למסקנה כי הקרקע הופקעה. מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם התכלית העומדת ג 48 ביסוד הקלת המס הקבועה בסעיף לחוק המקרקעין. כאשר מדובר במקרקעין שניטלו מידי הנישום בעל כורחו ושלא על פי רצונו, ראוי להקל עליו את נטל המס, שכן מדובר במכירה שנכפתה עליו. אין זה המקרה בשעה שמדובר בתנאי הקיים בהסכם החכירה מראשיתו, ואשר לפיו זכותו של החוכר להחזיק בקרקע היא זכות מוגבלת ועם שינוי הייעוד עליו להשיבה למדינה. אכן, שינוי הייעוד עצמו, או האמצעים החדשים שנקבעו בדין כדי לכוף על החוכר לקיים את חובתו להשיב את הקרקע בעקבות שינוי הייעוד, יכול ויבואו לעולם שלא מרצונו של החוכר ו"ללא הכנה" מצדו, אך כמובהר לעיל, אין הדבר מגיע לכדי הפקעה. לסיכום נקבע כי העררים דנן אוחדו, ולא בכדי. בכולם מתעוררת שאלה זהה הנוגעת לטענה ולפיה השבת הקרקע בעקבות שינוי ייעודה וחתימת הסכם ההשבה בהתאם לחוק הותמ"ל, מהווה הפקעה הזכאית להקלת המס הקבועה ג לחוק מיסוי מקרקעין. בנוגע 48 בסעיף לכל אחד מן העוררים נחתם הסכם חכירה

אחרות – פעולת השבת הקרקע למדינה שואבת כוחה מהסכם החכירה שבו כלול סעיף שינוי היעוד. חוק הותמ"ל מניח קיומה של הסכמה חוזית להשבת הקרקע. אין מדובר בפעולה שלטונית חד-צדדית הנעשית בכפייה, אלא ביישום ובמימוש החובה החוזית להשיב את הקרקע במקרה של שינוי ייעוד. אכן, כדי להחיש את פעולת ההשבה, מעניק חוק הותמ"ל וההחלטות שהתקבלו בעקבותיו - החלטות מועצה – תמריצים לחוכרים בדרך 1470 - ו 1469 של קבלת פיצויים גבוהים יותר מהפיצוי החוזי וזכות לקבל מגרשים בפטור ממכרז, אולם ברור הוא כי אין במתן התמריצים כדי לשנות ממהותה של ההשבה המבוססת על הסכמה חוזית. נוסף על האמור, נקבע כי כאמור ההלכה ולפיה השבת מקרקעין מכוח הסכם במקרה דנן, הן הסכם החכירה המקורי שכלל את סעיף שינוי הייעוד והן הסכם ההשבה, אינה בבחינת הפקעה גם אם ההשבה נעשתה שלא מרצון ו/או תחת איום של הפקעה, ונקבעה מימים ימימה. עם זאת, העוררים סברו כי הלכה זו אינה חלה בעניינם נוכח חוק הותמ"ל. כפי שהובהר לעיל, חוק הותמ"ל אינו בבחינת חוק "מפקיע", אלא מדובר בהסדר לזירוז ולאכיפת הזכות החוזית הקיימת למדינה, ומכל מקום השבת המקרקעין במקרה דנן ממילא לא נעשתה מכוח הסדרי אכיפה אלה, אלא במסגרת הסכם רצוני שעליו חתמו הצדדים. כידוע, יש למסות עסקה על פי מה שאירע בפועל, ולא על פי מה שיכול היה להיות. יתרה מכך, לא נמצא