ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

2021 יוני 537 ידע למידע 79

החיוב היסודי במע"מ נקבע בהוראות סעיף לחוק: חבות במס לפי החוק תהא בעת 2 1 ביצוע "עסקה". "עסקה" מוגדרת בסעיף לחוק, סעיף ההגדרות, והיא כוללת שלוש אפשרויות. מבין אפשרויות אלה רלוונטית לערעור זה האפשרות הראשונה שבה נוקב הסעיף: מכירת עסק בידי עוסק במהלך עסקו. מכירת נכס בידי עוסק במהלך עסקו היא עסקה החייבת במס. "נכס", כך קובע לחוק, הוא "טובין או מקרקעין". 1 סעיף המערער מכר מקרקעין, ועל כן יש לבחון אם מכירה זו הייתה "בידי עוסק במהלך לחוק. הגדרת 1 עסקו" כדרישת סעיף "עסקה" והגדרת "עוסק" משתמשות באותם קריטריונים, ואינן מבהירות את תוכנם. אדם ייחשב עוסק אם הוא מוכר מקרקעין במהלך עסקיו. יש לבחון אפוא, אם מכירת המקרקעין הייתה במסגרת פעילות עסקית - שאז המוכר הוא "עוסק", או שמכירות אלה אינן במסגרת פעילות עסקית, שאז לא ב"עוסק" עסקינן. בהיעדר הגדרה מהותית בחוק מע"מ, נקבע בשורה של פסקי דין כי יש לפנות למבחנים שנקבעו בהקשר זה במסגרת דיני מס הכנסה. המבחנים המשמשים להבחנה בין עסקה פירותית להונית בדיני מס הכנסה, הם המשמשים אפוא גם לשם הקביעה אם לפנינו עוסק אם לאו. אלה למעשה אותם מבחני עזר המשמשים גם לצורך הקביעה אם הכנסה פירותית תסווג כהכנסה מעסק ) לפקודת 1(2 שמקורה הנורמטיבי בסעיף מס הכנסה או כהכנסה פירותית פסיבית

ומקור הכנסתו העיקרי הוא עבודתו כמנכ"ל חברת הייטק, ובכך עסק משנת . מבחינת ההכנסות 2018 ועד שנת 2003 שהפיק, הרי סך כל רווחיו של המערער מפעילות במקרקעין בתקופה הרלוונטית מכלל 8.33%- לערעור, מהווה בסך הכול כ הכנסותיו בשנים הרלוונטיות. המערער לא קיים פעילות קבועה, נמשכת ושיטתית ואין ברשותו מנגנון עסקי או ארגון העומד לימינו, כך שפעילותו ההשקעתית נעדרת סממנים עסקיים מובהקים. מנהל מע"מ טען מנגד כי יש לראות במערער עוסק בתחום המקרקעין. כדי לבסס את עמדתו זו, יישם המשיב את המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה, ומצא כאמור כי יש לקבוע את מעמדו של המערער כעוסק. המבחנים הם: ריבוי העסקאות, מורכבות העסקאות, מומחיות בתחום הנדל"ן, שימוש במנגנון ומימון זר. בית המשפט פסק: כב' השופט א' גורמן פסק כי אין חולק כי עיקר פעילותו של המערער בשנות המס הרלוונטיות, הייתה במסגרת תפקידו כמנכ"ל של חברת הייטק. אלא שלצד פעילות זו, כך סבור מנהל מע"מ, פתח המערער בפעילות עסקית בתחום הנדל"ן. לחוק נקבע כי המנהל רשאי 54 בסעיף מיוזמתו להורות על רישומו של אדם לחוק 62 כעוסק, וזאת - כפי שמורה סעיף - מתוך שהוא נותן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. על החלטתו זו של המנהל, לחוק, ניתן לערער לבית 64 כך קובע סעיף המשפט - וזהו הערעור דנא.