ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

2021 יוני 537 ידע למידע 59

על דמי השכירות, בהתחשב בפחת הניתן להפחתה מדמי השכירות. כלומר, בפועל אין מדובר בשיעור מס מופחת אלא בגביית מס דומה לסכום של מס ההכנסה שהיה נקבע בדרך הרגילה. יתרונה היחיד של שיטה זו מבחינת הנישום הוא היעדר הצורך בהגשת דוח שנתי. הואיל ובשיעור המס שנקבע מגולם כבר ניכוי הפחת, מובן מדוע נקבע (ג) לפקודת מס הכנסה 122 מפורשות בסעיף כי פחת זה יתווסף למחיר המכירה לעניין מס שבח. המדינה טענה מנגד כי יש לנקוט גישה זהירה באישור תובענה ייצוגית ובמיוחד כשהנתבעת היא הקופה הציבורית, משום שמדובר בכלי רב עוצמה בעל השלכות רוחב, וטמון בו פוטנציאל שימוש לרעה. ניהול תובענה ייצוגית נגד רשות עלול לפגוע פגיעה אנושה בתקציבה וכתוצאה מכך לפגוע בתפקודה. נטען שהבקשה אינה מגלה עילה, משום שהמדינה לא גבתה מס שלא כדין. ניכוי פחת משווי הרכישה בחישוב השבח על המכירה מתחייב מהכללים בדבר ייחוס הוצאות, שלפיהם הוצאות שהוצאו להפקת הכנסות פטורות או הכנסות חייבות בשיעור מס נמוך יותר, יותרו בניכוי כנגד הכנסות אלה בלבד, ולא ניתן לנכות את אותן הוצאות כנגד הכנסות חייבות אחרות. במקרה שבו בחר הנישום במסלול הפטור המלא ממס הכנסה על דמי שכירות, רואים את הפחת ככזה שכבר נוכה כנגד ההכנסות הפטורות מדמי שכירות, גם אם מעשית אין לכך נפקות מיסויית במסגרת הדיווחים השוטפים, שהרי ההכנסה פטורה

סכום השבח (הפער בין שווי המכירה לבין שווי הרכישה) בגין המכירה. המבקש שילם את תוספת המס שנדרשה ממנו ולא הגיש השגה וערר בגין שומת מס השבח, ובכך ויתר על המסלול הקבוע לעניין זה בסעיפים לחוק מיסוי מקרקעין. עם זאת, בעת 90-87 הדיון שנערך אצל מפקחת מס שבח הבהיר המבקש כי עמדתה של המדינה שגויה וכי ככל שעמדתה תיוותר על כנה, בכוונתו להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין זה. אין כל 5/2007 המבקש טען כי בהוראה הנמקה והסבר מדוע ביטלה המדינה את הוראת הביצוע הראשונה, כאשר בחוק ובפסיקה לא חל כל שינוי שיכול להצדיק את השינוי המהותי שהחליטה עליו. על כן, כאשר יום בהיר אחד החליטה לפרש את חוק הפטור בצורה הפוכה מהאופן שבו שנים, מוטל עליה 17 פירשה אותו במשך הנטל להסביר מה השתנה ומדוע עמדתה הקודמת (והמיטיבה עם הנישומים) הייתה כביכול עמדה שגויה. חקיקת מסלול המס המופחת נועדה לעודד השכרת דירות למגורים באמצעות מתן פטור בפועל למשכירי הדירות מהגשת דוח שנתי על הכנסות, חובה שלדעת יוזמי החוק גרמה לבעלי דירות רבים לוותר על השכרת דירתם. לפיכך הוצע למחזיקי הדירות מסלול חלופי, לפיו ישלמו מס בשיעור מופחת על דמי השכירות, ולא מס על הכנסה חייבת (דבר שמחייב הגשת דוח וחישוב ההוצאות המותרות בניכוי). לאור זאת, שיעור המס על דמי השכירות נקבע בדרך של חישוב כללי של מס ההכנסה