ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין מאמרים

2021 פברואר 533 ידע למידע 59

שתפקידם לערוך ביקורת ולתעד את הפעולות השונות בעסקיו. הגיש העורר קונטיננטל על פסה"ד בעניין ערעור לביהמ"ש העליון, אך הערעור נדחה וההכרעה לעניין טופס הפחת נותרה בעינה. לסיכום, הזכרנו שלושה פס"ד בהן נדון מעמדו של טופס הפחת, בשניים מהם הסתמכו ועדות הערר על טופס הפחת – במקרה אחד, לצורך קביעת שווי הרכישה ובמקרה השני – לעניין סכומי ותאריכי הוצאות, ואילו במקרה האחרון עמו פתחנו, בחרה ועדת הערר שלא להסתמך על טופס הפחת אלא על ראיות אחרות שהוצגו בפניה לצורך קביעת יום המכירה בעסקת מקרקעין. לעמדתנו, אין בהכרח סתירה בין פסקי הדין, והשוני בתוצאה מוכתב על ידי הנסיבות הייחודיות של כל אחד מהמקרים.

כי יש לתאם את ההוצאות לפי מועד הוצאתן בפועל. ועדת הערר ציינה, כי העורר עצמו הוא שביקש להסתמך במסגרת הדיווח על העסקה על טופס הפחת, וכי ניתוח טפסי הפחת של העורר מצביע על כך שהם מבוססים ומבוקרים במשך שנים על ידי רואה החשבון שלו ואף דווחו, כפי הנראה, לשלטונות מס הכנסה במהלך השנים. טענת העורר כיום, כי אין להסתמך על טופס הפחת, מהווה ניצול הליכי משפט שלא כדין. לדברי הוועדה, ייתכן, שאילו כבר בשלב השומה העצמית היה העורר מסתייג מההסתמכות על טופס הפחת לצורך תיאום ההוצאות, מסקנתה היתה שונה, אך לא כך היה. הוועדה אף הבחינה בין מקרה שבו מדובר בנישום שהוא יחיד, לבין המקרה שהובא בפניה, בו הנישום הוא בנק שיש לו מערכת ספרים טובה והוא מעסיק רואי חשבון