ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף שאלות ותשובות

124 2021 ינואר 532 ידע למידע

בית המשפט הבהיר כי מבחנים אלה אינם קונקלוסיביים (נחרצים ומכריעים סופית) והם בודקים, אם ברקע העסקה יש מנגנון שמסוגל ליזום ולנהל עסקות הדומות לה. מבחני "טיב הנכס" ו"היקף העסקה" אינם מבחנים עצמאיים, אך לאורם יישקלו מבחני העסק האחרים. נסיבותיה המיוחדות של העסקה הוא "מבחן גג", שיש בו כדי לשנות את התוצאה כולה, לאחר שכבר התגבשה, לכאורה, על-פי המבחנים האחרים. עוד נזכיר כי בשנים האחרונות קיימת נטיה של רשויות המס לסווג את המוכרים הפרטיים ,4377/17 ע"א שניתן לאחרונה ) גיבשטיין של מקרקעין כ-"עוסקים". כך, למשל, בפס"ד ) קובע בית המשפט העליון, כי גם 2.6.2019 ניתן ביום חנניה גיבשטיין נ' מע"מ רחובות, מכירת מקרקעין אשר התקבלו בירושה או במתנה, והוחזקו ע"י המשפחה שנים רבות, יכולה להיחשב כפעילות עסקית החייבת במע"מ ומס הכנסה. זאת, כאשר מביאים בחשבון את כלל הנסיבות הרלבנטיות לתחום העיסוק של המוכרים, להשבחת המקרקעין ומכירתה. לאור האמור לעיל, המסקנה היא כי עצם זה שאדם מגדיר את עצמו כ-"אדם פרטי", אינו אומר שכך יוגדר על ידי רשויות המס, על מנת להגיע למסקנה יש לבחון את המקרה על מכלול הנסיבות הרלוונטיות בהתאם לפסיקה הקיימת. בהנחה כי במקרה דנן אין מדובר ב-"עסק" לעניין מס ערך מוסף, יש להמשיך ולבחון האם מכר מקרקעין ייחשב כ-"עסקה" בהתאם לאחת החלופות האחרות, אשר אינה דורשת דווקא פעולה על-ידי עוסק במהלך עסקו. החלופה השנייה להגדרת "עסקת אקראי" מטילה חבות במע"מ על מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן על מכירת מקרקעין (למעט דירת מגורים) למלכ"ר או למוסד כספי, בידי אדם שאין עיסוקו במקרקעין. כלומר, חלופה זו קובעת, בין היתר, חבות במע"מ, בגין מכירת מקרקעין מגורם "פרטי" (שאינו חייב במס לפי חוק מע"מ) לגורמים החייבים במס לפי חוק מע"מ (עוסק, מלכ"ר ומוסד כספי). אשר על כן, יש לבחון האם החברה הרוכשת תסווג כ-"עוסק" לעניין מס ערך מוסף, על כל המשתמע. בהנחה כי החברה הרוכשת לא תסווג כ-"עוסק", אז לכאורה מדובר במכר מקרקעין בין שני "פרטיים", אשר אינה חייבת במס ערך מוסף. תוצאה זאת, כאשר מדובר במכר קרקע חקלאית אשר צפויה לשנות יעוד נשמעת לא סבירה, לאור הפסיקה הקיימת והעמדה של רשות המיסים. ממליצה לבחון שוב את מכלול הנסיבות ולקבל יעוץ פרטני.