ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

28 2020 נובמבר 530 ידע למידע

ההרחקה הנוהגת לגביהם; מדיניות אי האכיפה של העבירה הפלילית בהעסקתם של עובדים זרים ללא היתר; וכן להיבטים של אמנת הפליטים. שלושה מהערעורים דנן עוסקים בענף התעשייה, אחד הערעורים עסק רק בענף הסיעוד המוסדי ואחד הערעורים עוסק בכל הענפים – תעשיה, בניין חקלאות וסיעוד מוסדי. המחלוקת שנתגלעה בבתי המשפט המחוזיים בין גישתו של השופט בורנשטיין לגישתם של שלושת השופטים האחרים ושל פקיד השומה, נובעת, בין היתר, מהמילים א לחוק. על פי הלכת 54 "לפי היתר" בסעיף סעד, העובדים המסתננים נחשבים "עובדים זרים" לצורך הטלת ההיטל, על אף שאין יג(א) לחוק עובדים 1 להם היתר לפי סעיף (א)). משום כך 45 זרים (הרישא של סעיף יש לראותם כ"עובדים זרים" גם לעניין שיעור ההיטל בענפים המועדפים (הסיפא (א)), על אף שאין בידם היתר 45 של סעיף לעסוק בענפים אלה לפי חוק עובדים זרים. עמדתו של פקיד השומה – שמצד אחד טוען כי יש לראות בעובדים המסתננים עובדים זרים לצורך הטלת ההיטל, ומצד שני לא להשית עליהם את החריגים וההקלות לעניין ההיטל – אינה קוהרנטית. עמדה זו נסמכת על פרשנותו של פקיד השומה למילים "לפי היתר" ותולה על מילים אלה את המדיניות שנועדה להתמודד עם תופעת ההסתננות. יתר על כן נקבע כי הלכת סעד הרחיבה את תחולתו של ההיטל מכוח חוק הבראת

מנוגדות לפרשנותו של בית המשפט המחוזי. פקיד השומה הוסיף וטען מצדו כי קבלת הערעורים תביא לכך שישתלם יותר להעסיק עובד זר מסתנן על פני עובד זר חוקי. בית המשפט פסק: כב' השופט י' עמית פסק כי בשניים מתוך ששת הערעורים שלפנינו התקבלה עמדת הנישום ובארבעת האחרים התקבלה עמדת המדינה. הערעורים שלפנינו מעלים אפוא את השאלות הבאות: האם יש לסטות מהלכת סעד ולפטור עובדים מסתננים מתחולת ההיטל; האם יש להכיר בהיטל מופחת על העסקת עובדים מסתננים בענפי התעשייה, הבניין, והחקלאות כאמור (א) סיפא לחוק הבראת הכלכלה; 45 בסעיף האם יש להכיר בפטור מלא מהיטל על העסקת עובדים מסתננים בתחום הסיעוד המוסדי. בהמשך לאמור נקבע כי במקרה דנן אין מקום לסטות מהלכת סעד, בהינתן שמדובר בהלכה "טרייה" מלפני כמה שנים, ובהינתן שהבקשה לדיון נוסף נדחתה בעניין ישרוטל אך לפני כשנתיים. אף לא חל שינוי נסיבות שמצדיק סטייה מהלכת סעד, שאינה מתבססת כלל על האפשרות של הרחקת מסתננים למדינה שלישית. חלק גדול מטענות המערערת מתייחס לנסיבות שקדמו להלכת סעד ולאותן שנות מס שנדונו שם. בעניין סעד בית המשפט היה מודע לכל הטענות שהמערערת דנן העלתה: מעמדם המיוחד של העובדים המסתננים יוצאי סודן ואריתריאה; מדיניות אי